תושב קרית מלאכי נתפס פעמיים בשנת 2013 כשהוא נוהג למרות שתוקף רישיון הנהיגה שלו פקע שמונה שנים קודם לכן, בעקבות הסתבכות בהוצאה לפועל. פרקליטות מחוז דרום הגישה נגדו שני כתבי אישום שייחסו לו עבירה של נהיגה ללא רישיון תקף, וכן עבירה של אי ציות לתמרור 815 – (עצירה על אי תנועה).
נתפסת?
הנאשם הודה בכתב אישום אחד מתוך השניים. באשר לכתב האישום הנוסף הוא טען כי רק נסע ברכב ולא נהג בו. הוא הורשע בשני התיקים.
בספטמבר 2015 גזר בית המשפט את עונשו, והפעיל נגדו מאסר על תנאי בן שנה שנגזר עליו באחת העבירות. בסופו של דבר נשלח הנאשם ל-13 חודשי מאסר בפועל ובנוסף הוטלו עליו 7 חודשי מאסר על תנאי ופסילת רישיון ל-18 חודשים.
כחודש לאחר מכן הגיש הנאשם ערעור על הכרעת הדין בתיק שלא הודה בו, ולחילופין על חומרת העונש. אם לא יזוכה בכל זאת, ביקש הנאשם מבית המשפט לבטל את ההרשעה ובמקום להאריך את המאסר המותנה שנגזר עליו – כדי להצילו מישיבה בבית האסורים.
הסניגורית טענה כי מדובר בעונש חמור ביותר ביחס לעבירות השגרתיות בהן הורשע המערער, ובעבר כבר בוטלו הרשעות כדי להציל נאשמים מהפעלת מאסר מותנה ארוך ולא מידתי. בנוסף הפנתה הסניגורית לשיקולי השיקום של הנאשם – שאינו מעורב בפלילים מזה 15 שנה, מרבית הרשעותיו הקודמות כבר התיישנו ומעוניין להשתתף בהליך טיפולי. כמו כן הזכירה הסניגורית כי למערער אין רישיון מטעמים כלכליים ולא תעבורתיים, כך שאינו מסכן את הציבור.
של"צ זה מספיק
השופטת טלי חיימוביץ מבית המשפט המחוזי בבאר שבע לא קיבלה את הערעור על עצם הרשעתו של המערער, שלמעשיו יכולות היו להיות השלכות כלכליות ואחרות לו הייתה קורית תאונה.
ואולם, השופטת כן מצאה לנכון לקבל את הערעור על גזר הדין לאחר שקיבלה משירות המבחן תסקיר חיובי ביותר על המערער. שירות המבחן דיווח כי המערער שולב בקורס נהיגה במבחן ונכח בכל המפגשים, היה פעיל וסיים את הקורס בהצלחה. אחרי הקורס המודעות שלו לסיכונים עלתה והוא מבין יותר את השלכות מעשיו. עוד נכתב בתסקיר כי ההליכים הנוכחיים היו משמעותיים עבור הנאשם וכי יש מקום להתחשב בגילו (קרוב ל-70).
השופטת הסכימה עם הסניגורית שהפעלת המאסר המותנה תגרור אחריה עונש חמור מדי ביחס לעבירות השגרתיות בהן הורשע ובהתחשב בהליך הטיפולי המוצלח.
"אני סבורה כי שנת מאסר תמימה, בעבירה של נהיגה בפקיעה הוא עונש החורג מהמתחם, לבטח כאשר מדובר במאסר ראשון...", כתבה השופטת בפסק הדין וקבעה שלדעתה תקופה ארוכה של של"צ תענה על האינטרס הציבורי והפרטי גם יחד, במקרה הזה.
על כן, על אף שנקבע כי המערער ביצע את העבירה, הרשעתו בוטלה על מנת שהמאסר המותנה לא יופעל. העונש שנגזר עליו שונה בהתאם והוטלו עליו 450 שעות של"צ (שירות לציבור) בנוסף למאסר על תנאי למשך שנתיים.
- ב"כ המערער: עו"ד שירי שפר
- ב"כ המשיבה: עו"ד אדווה וייצגן (פרקליטות מחוז דרום)
עורכי דין דיני תעבורה • לפסק הדין לחץ כאן
הכותב: עורך דין אבי דוויק הוא שותף בכיר במשרד עו"ד דוויק-ברנט העוסק בתחום התעבורה
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
* הכותב לא ייצג בתיק.
** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.