כתב אישום שהוגש לפני כשנתיים לבית המשפט השלום ברחובות ייחס לנאשם שני אישומים על אלימות כלפי אשתו כשהייתה בשבוע העשירי להיריון (כיום בני הזוג נמצאים בעיצומם של הליכי גירושין).
הגישו נגדך כתב אישום?
האישום הראשון תאר כי באחד הימים נעל הנאשם את דלת הכניסה לבית ומנע מאשתו להיכנס. רק לאחר זמן מה נעתר לתחינותיה ואיפשר לה להיכנס. או אז פרץ ביניהם ויכוח, שבמהלכו תקף אותה, טרק את הדלת על ידה והיכה אותה.
האישום השני ארע ביום למחרת. האישה ארגנה את חפציה במטרה לברוח למקלט לנשים מוכות, ואז ניסה הבעל לחטוף את הנייד שלה מידה והיכה אותה בחלקי גופה.
בשארית כוחותיה הצליחה האישה להתקשר למשטרה אך בעלה איים עליה שאם לא תבטל את הניידת - ישרוף אותה, וברח מהבית. כתוצאה ממעשיו, האישה אושפזה בבית חולים.
הנאשם הכחיש את האישומים שיוחסו לו בכתב האישום. הוא אומנם הודה שהתווכח עם אשתו בשני המקרים, אך כפר בעבירות האיומים והתקיפה. להפך, הוא טען, אשתו היא זאת שתקפה אותו.
עדות מבולבלת
השופטת עינת רון שמעה את עדויות השוטרים ובחנה את מכלול הראיות מטעם המאשימה והגיעה למסקנה כי הן אינן מאפשרות הרשעה מעל לכל ספק סביר.
השוטרים מסרו בעדותם בין היתר כי הבחינו בחבלות על ידה ועל רגליה של המתלוננת , אולם היה ניכר כי לא ידעו לענות על שאלות רבות שהוצגו על ידי הסנגור. אחד החוקרים אף אישר בעדותו כי ראה שריטות גם על מצחו של הנאשם. מעבר לזה, המתלוננת עצמה הודתה כי שבוע לפני האירועים נפלה במדרגות, כך שעלה ספק לגבי אופן היווצרות החבלות.
השופטת כתבה כי "אמנם המאשימה הציגה ראיות אחרות המחזקות לכאורה את גרסתה של המתלוננת, אולם, אין הכרח כי חבלות אלו נגרמו דווקא מתקיפת הנאשם את המתלוננת ולא מנפילתה במדרגות כשבוע קודם לכן".
בחקירתו הנגדית שב והדגיש הנאשם כי המתלוננת העלילה עליו עלילה ומעולם לא היו ביניהם אירועי אלימות. לטענתו היא עשתה זאת כי ידעה שהוא רוצה להתגרש ממנה.
השופטת התקשתה להאמין לנאשם, אך באותה מידה גם לא האמינה למתלוננת, שמצאה את עדותה מבולבלת ומעלת תמיהות.
כך למשל, בעוד שבהתחלה העידה האישה כי ביקשה לבטל את תלונתה ושבה לזרועות הנאשם, אולם בתצהירים שהגישה לבית משפט לענייני משפחה במסגרת הליך הגירושין היא הצהירה כי לא התראתה עם הנאשם מזה כשנה וחצי. הסבריה לאמור בתצהיר היו לדברי השופטת מתחמקים, ולא התיישבו עם ההיגיון והשכל הישר.
השופטת קבעה כי לא ניתן לסמוך על עדותה של המתלוננת ולתת בה אמון באופן המאפשר להרשיע את הנאשם.
"במצב דברים זה משעומדות בפני בית המשפט שתי גרסאות אשר אין הוא יכול ליתן אמון במי מהן ולהעדיף האחת על פני השנייה, הרי שיש לזכות את הנאשם מחמת הספק מן העבירות אשר יוחסו לו בכתב האישום" סיכמה השופטת את פסק הדין.
- ב"כ המאשימה: עו"ד מורן ישראל
- ב"כ הנאשם: עו"ד גדי ציון
עורכי דין דיני פלילי • לפסק הדין לחץ כאן
הכותב: עורך דין אור תמיר מייצג נאשמים בהליכים פליליים
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
* הכותב לא ייצג בתיק.
** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.