בעלי דירה ברמת גן המתנגדים לתמ"א 38 בבניין עתרו לבית המשפט לעניינים מנהליים לפני כ-5 חודשים ככל הנראה בניסיון לעכב ככל האפשר את ביצוע הפרויקט. השופט: "לא התרחש כל אירוע המצדיק פניה לביהמ"ש".
בינואר 2015 אישרה ועדת הערר המחוזית את החלטת הוועדה המקומית רמת גן לתת היתר בניה לחברת "עמית בניה וייזום" בהתאם לתמ"א 38 (התוכנית לחיזוק מבנים מפני רעידות אדמה).
לייעוץ בתחום:
היתר הבנייה ניתן ביחס לבניין בן 3 קומות ברחוב עלומים בעיר ובמסגרתו אושרה תוספת של 20 יחידות דיור והקמת חניון תת קרקעי אוטומטי (רובוטי) עבור 30 כלי רכב.
רוב דיירי הבניין תמכו במהלך אך בני הזוג מהקומה העליונה התנגדו. התנגדותם נדחתה הן בוועדה המקומית והן בוועדת הערר שציינה כי ביקרה במקום וראתה "כי הבניין משווע לשיפוץ ושדרוג".
בני הזוג לא השלימו עם התוצאה ועתרו לבית המשפט לעניינים מנהליים. הם טענו כי בקשת היזמית אושרה למרות שהקבלן לא הגיש חישובים סטאטיים (הנוגעים לחוזק המבנה) באופן "המחשיד ביצוע עבירות פליליות". עוד נטען כי התוכנית אינה מספקת פתרונות חנייה לכלל דיירי הבניין.
בסיום ההליך הגיעו הצדדים להסכמה שקיבלה תוקף של פסק דין לפיה הקבלן יגיש תוכנית קונסטרוקציה לוועדה עם העתק לב"כ העותרים, שיוכל להעיר את הערותיו. לאחר מכן הוסכם כי תינתן חוות דעת הנדסית מטעם הוועדה, שגם אליה יוכלו העותרים להתנגד, ורק אז תתקבל ההחלטה.
עוד בטרם ניתנה ההחלטה הסופית הגישו בני הזוג עתירה שנייה. לדבריהם, הקבלן לא הגיש את המסמכים הנדרשים ותוכנית הקונסטרוקציה בזמן, ולא העביר להם העתק. עוד נטען כי המסמכים שכן הוגשו אינם מלאים ויוצרים "בלגן" ו"הטעיה" כלפי הוועדה.
הוועדה טענה כי מאז מתן פסק הדין היא לא קיבלה כל החלטה ולא הוציאה היתר בניה ולמעשה "אין מה לבטל".
הקבלן הוסיף כי העתירה "טרדנית וקנטרנית" וציין כי העותרים הם "דיירים סרבנים וסחטנים" המבקשים לסחוט ממנו תנאים טובים יותר תוך ניסיון "להלך עליו אימים". הקבלן הדגיש כי יתר בעלי הדירות בבניין, חלקם אנשים מבוגרים, מחכים לביצוע התוכנית שתיטיב עם איכות חייהם.
לגופו של עניין טען הקבלן כי הגיש לוועדה מסמכים רבים ותוכנית קונסטרוקציה, ואלה גם נמסרו לב"כ העותרים באוגוסט 2015. ב"כ העותרים לא הגיש את הערותיו למסמכים ובמקום זה שלח מכתב מאיים על כך שהוא לא עמד בלוחות הזמנים.
המסמכים נמסרו בזמן
השופט אליהו בכר מבית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב דחה את העתירה. לדבריו, מעבר לכך שהיא הוגשה בשיהוי ניכר ולא צורפו אליה יתר בעלי הזכויות בבניין, הוא התרשם כי הקבלן מסר את המסמכים לוועדה בזמן.
השופט הדגיש כי השאלה אם מדובר במסמכים מלאים או חלקיים נתונה להחלטת רשויות התכנון ו"אינה מונחת לפתחם של מי מיתר הצדדים לעתירה כאן".
מעבר לכך, הוועדה לא נתנה עדיין כל החלטה בקשר להיתר הבניה ולכן "לא התרחש כל אירוע המצדיק פניה לבית המשפט לעניינים מנהליים ומכאן שהעתירה ביחס להיתר שכזה הינה מוקדמת".
השופט סיים את דבריו בכך שאין לו ספק כי "רשויות התכנון והבניה יבצעו את מלאכתם נאמנה תוך התייחסות לכלל המסמכים המחויבים" וכי "טוב יעשו העותרים אם יבחנו היטב בטרם יגישו עתירה נוספת לבית המשפט". הוא חייב את העותרים בהוצאות כל אחד מהמשיבים בסך כולל של 14,000 שקל.
- ב"כ העותרים: עו"ד בר-און רענן, עו"ד ורד כהן
- ב"כ המשיבים: עו"ד אירה יעקב סולוביצקי, עו"ד לומברוזו ואח', עו"ד אבי סלומון ואח'
עורכי דין דיני תמ"א 38 • לפסק הדין לחץ כאן
הכותב: עורך דין אמיר שטיינהרץ עוסק בתמ"א 38
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
* הכותב לא ייצג בתיק.
** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.