קשיש העניק לעמותה תורנית דירה במתנה. הגיוני?

העמותה ניצלה את חולשותיו של הקשיש. אילוסטרציה (צילום: שאטרסטוק)

הקשיש הלך לעולמו בשנת 2010 בהיותו בן 87 והותיר אחריו צוואה משנת 2000, שקבעה בין היתר, כי נכדו יקבל את דירתו שבפתח תקווה. אלא שבמסגרת קיום הצוואה התברר כי בשנת 2007 הוא חתם על הסכם מתנה שהעניק את הדירה לעמותת "אוהל רחל", המפעילה מרכז תורני בפתח תקווה.

לייעוץ בתחום:

עורך דין דיני חוזים

עם הגילוי המרעיש הגישו הנכד ואמו תביעה נגד העמותה לבית המשפט המחוזי מרכז שבלוד. השניים טענו כי חברי העמותה ניצלו את מצבו הנפשי והשכלי הירוד של המנוח כדי לעשוק אותו, ולגרום לו לחתום על הסכם המתנה.

בנוסף, התובעים האשימו את העמותה בכך שהוציאה מהמנוח 226,400 שקל כתרומה עבור רכישת שלושה ספרי תורה.

הנתבעים – העמותה ומספר חברים בה – הכחישו את הטענות נגדם, ועמדו על כך שהמנוח היה צלול בדעתו כשחתם על ההסכם. הם טענו כי ההסכם נערך על ידי עורך דין, שאף הפנה את המנוח לבדיקה רפואית לפני החתימה.

לדבריהם, העברת הדירה לעמותה ככל הנראה נבעה מסכסוך בין הקשיש לבתו על רקע מגוריה עם בן זוג ללא נישואים.

בנוגע לספרי התורה, הם טענו כי המנוח רצה לרכוש אותם למטרת עילוי נשמת אשתו ובנו שנפטרו.

התובעים בתגובה, לא הכחישו את הסכסוך, אך טענו כי הנתבעים הם אלו שהסיתו את המנוח נגד בתו.

סכנת פינוי מיידית

השופט יחזקאל קינר התרשם כי בין המנוח לבתו התובעת אכן היה סכסוך קשה, שבעקבותיו לא מן הנמנע שלא רצה להוריש לה דבר. ואולם, הצוואה כלל לא עוסקת בבת אלא בנכד – ולו המנוח ציווה את הדירה.

מכאן, השופט פנה לבדוק את הסכם המתנה. אמנם, הוכח כי הקשיש נלקח לבדיקה רפואית לפני החתימה, אולם התברר כי הבדיקה נערכה בביתו של אחד הנתבעים, ולא בביתו של המנוח, דבר שלטעמו מלמד על כך שהנתבעים רצו להסתיר את תנאי מגוריו של המנוח, שיכלו להעיד על מצבו הבריאותי.

בנוסף, השופט מצא פגם בכך שהרופא הבודק כלל לא שאל את המנוח לגבי כוונתו להעניק את הדירה במתנה, חרף העובדה שידע מראש שזו הסיבה שהתבקש לבצע את הבדיקה.

בנוסף, עורך הדין שערך את הסכם המתנה לא הוכיח שהסביר למנוח – שלא ידע קרוא וכתוב – על מה הוא חותם, והעסקה אף לא תועדה באמצעי ויזואלי כגון מצלמה, כרצוי בביצוע עסקה כזו על ידי קשיש.

חמורה מכל הייתה העובדה שההסכם לא כלל תנאי שמאפשר למנוח להמשיך להתגורר בדירה עד יום מותו. לדעת השופט הפקרת המנוח לחיות בסכנת פינוי מיידית, מצביעה על כך שהמנוח לא זכה לייצוג הולם לפני החתימה על ההסכם.

משכך, השופט קבע כי מדובר בניסיון עושק, וכי העמותה ניצלה את חולשותיו של הנתבע, וגרמה לו לחתום על חוזה גרוע. בהתאם, השופט הכריז על ביטולו של ההסכם, והורה לעמותה לשלם לתובעים שכ"ט עו"ד בסך 58,500 שקל.

התביעה להשבת הכספים ששולמו עבור ספרי התורה נדחתה, שכן לא הוכח שהוצאו מהמנוח בניגוד לרצונו או תוך ניצול מצוקה כלשהי.

• ב"כ התובעים: עו"ד ליאן קהת
• ב"כ הנתבעים: עו"ד דוד גדנסקי

עורכי דין דיני חוזים • לפסק הדין לחץ כאן

הכותב: עורך דין רגב אלקיים ממשרד שרף אלקיים ושות' עוסק בדיני חוזים

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

* הכותב לא ייצג בתיק.

** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.