בשנת 2010 הגישה כללית תביעה נגד שלושה גורמים: מנהל סניף קופת חולים מכבי בשפרעם, מנהל סניף בנק הדואר בעיר וכן חברת דואר ישראל, המוסמכת לטפל בבקשות ובהודעות של חברים בקופות חולים בנוגע לרישום, מעבר וביטול.
לייעוץ בדיני נזיקין
הטענה המרכזית הייתה כי במהלך אוגוסט-ספטמבר 2009 הנתבעים העבירו מבוטחים מכללית למכבי ללא ידיעתם וללא הסכמתם.
בפסק דין חלקי שניתן לפני כשנה וחצי, הכריעה השופטת נחמה מוניץ (שמאז יצאה לגמלאות) בשאלת האחריות וקבעה כי הנתבעים אחראים להעברת מבוטחים שלא כדין, בדרך של זיוף חתימות על מסמכי ההעברה, כשההעברות בוצעו בסניף הדואר בעיר.
נקבע כי מנהל סניף מכבי הוא שפעל להעברת את המבוטחים, ואילו לדואר יוחסה רשלנות באי הקפדה, שאפשרה את המהלך.
השופטת לא קבעה כמה מבוטחים הועברו שלא כדין, אלא החליטה שהשאלה תוכרע במסגרת הדיון בהיקף הנזק. לאחרונה ביהמ"ש הכריע בעניין.
בתביעה נטען כי מכבי אחראית להעברת כ-900 מבוטחים והוצג תחשיב לכימות הנזק לפי מפתח של שיעור רווח ממבוטח לאורך תקופת שנים – דמי מבוטח כפול מספר שנים כפול 900 מבוטחים – התוצאה הייתה יכולה להיות מיליונים.
לעניין מספר המבוטחים, כללית צירפה חוות דעת מומחה כתב, שלפיה זויפו 120 חתימות בטפסי המעבר מהכללית למכבי.
הנתבעים, שצירפו חוות דעת משלהם, טענו כי לכללית כלל לא נגרם נזק, או לחלופין נזק קטן בהרבה מהנטען.
מומחה מטעם ביהמ"ש ערך בדיקה אקראית ומדגמית של 15 חתימות, וקבע כי 9 מהן זויפו בסבירות גבוהה.
למה הם לא חזרו?
על מנת לקבוע את שיעור הנזק, השופט דני צרפתי נדרש לבצע הערכה בשני נושאים מרכזיים: כמה מבוטחים הועברו מכללית למכבי שלא כדין, וכמה הכנסות הפסידה כללית מגריעתם של מבוטחים אלה.
לאחר שניתח פרמטרים אלה, השופט הגיע לתוצאה נמוכה בהרבה מזו שכללית תבעה.
השופט ציין כי הטענה שלפיה הנתבעים אחראים להעברת כ-900 מבוטחים נטענה באופן סתמי. השופט הבהיר, בין היתר, כי כללית לא הציגה ראיות עצמאיות נוספות בעלות משקל, מעבר לחוות הדעת בתחום כתב היד.
כמו כן, השופט הבהיר כי העובדה שרבים לא חזרו אל כללית מכרסמת בטענותיה לגבי 900 מבוטחים, שכן סביר להניח כי מי שהועבר ללא ידיעתו, יחזור.
על יסוד חוות דעת המומחה מטעם ביהמ"ש, שסבר כי רק 60% מחתימות המדגם מזויפות (9 מ-15), השופט קבע לפי אותו "מפתח", כי רק 60% מתוך 120 החתימות יוכרו לצורך בירור סוגיית הנזק, כחתימות שזויפו, כלומר 72 מבוטחים.
"בנסיבות אלו אין מקום להסתפק לסוגיית הנזק בהערכות והסקות לוגיות, לא מתחייבות כשלעצמן, זאת מתוך התנהלות רשלנית כזו או אחרת או מעצם העובדה שמבוטחים עברו מקופה לקופה", הוסיף השופט בפסק הדין.
בנוגע לחישוב אובדן הרווחים, השופט אימץ את תחשיב מומחה מטעם כללית, שהיה בעיניו "מקצועי ומשכנע", ולפיו "אובדן הרווח" למבוטח לשנה מסתכם בכ-2,040 שקל לשנה.
בהתאם לנוסחה המפורטת בפסק הדין, השופט חישב פיצויים ביחס לתקופה של שנתיים למבוטח כפול מספר המבוטחים, וחייב את הנתבעים בפיצוי של כ-270,000 שקלים.
בנוסף, הנתבעים חויבו בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 90,000 שקל.
- שמות באי כוח הצדדים לא צוינו בפסק הדין
עורכי דין דיני נזיקין • לפסק הדין לחץ כאן
הכותב: עורך דין יואב סלומון עוסק בדיני חוזים ונזיקין
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
* הכותב לא ייצג בתיק.
** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.