החוק הישראלי מעניק לבתי הדין הרבניים סמכויות בלעדיות לדון ולפסוק בנישואין וגירושין של יהודים וכן בחיוב הכתובה.
לשאלות על דיני משפחה:
בנוסף לסמכות הייחודית לדון בנישואין וגירושין, לבתי הדין הרבניים יש "סמכות מקבילה" לדון בעניינים הכרוכים להליך הגירושין, כגון חלוקת רכוש בני הזוג, משמורת ילדים, הסדרי ראייה, מזונות אישה וילדים, צווי הגנה וצווי עיקול.
"סמכות מקבילה" פירושה שעניינים אלו יידונו בערכאה בה פתח הצד הראשון את התביעה/בקשה ליישוב סכסוך.
יש לזכור כי לעניין עשויה להיות משמעות מכרעת, מכיוון שבנושאים הללו מכריעים בתי הדין על פי ההלכה ועל פי דין תורה. ישנן שיטות שונות בין הפוסקים והדיינים, וחשוב לדעת מה לטעון עבור מי ומתי.
ידע בהלכות ובפוסקים
מטבע הדברים, בהליך גירושין עשויות לעלות שאלות הלכתיות רבות, לדוגמא שאלות הנוגעות לכתובה, שאלות הנוגעות לעילת גירושין, מתן גט וסירוב גט (וגם לסנקציות שניתן להטיל על סרבן גט), שלום בית בין בני זוג, מזונות ילדים, פסילת עדים בפני בית הדין הרבני, והרשימה עוד ארוכה.
בדרך כלל לטוענים הרבניים ישנה היכרות עמוקה עם ההלכה ועם המשפט העברי שמקורו במשנה, בגמרא, בראשונים ובאחרונים. הטוענים הרבניים מגיעים מתוך עולמם של הדיינים.הכשרתם מקבילה בחלקים הרלוונטיים לדיינים, כמו כן, הם בעלי ניסיון וידע נרחב בסדרי דין, בקיאים בהתנהלות של בתי הדין, מדברים ומבינים את "שפתם".
במהלך ניהול ההליך בבית הדין הרבני טוען רבני עושה שימוש בשפת ההלכה, ממקד את הטענות לאורה ואף עוזר לבעלי הדין להבין אלו ראיות יהיו מקובלות על בית הדין (מאחר שגם דיני הראיות בבית הדין הרבני הם על פי ההלכה).
"כל הקודם זוכה"?
מיותר לציין כי חשוב להכיר את הדינים הרלוונטיים. כך למשל, אם נחזור לנושא של בחירת הערכאה הרלוונטית – בית הדין או ביהמ"ש לענייני משפחה. בני זוג המגיעים למשבר בחיי הזוגיות שלהם, ממהרים לפתוח תיק בבית המשפט או בבית הדין, על מנת לזכות בזכויות שמוקנות להם בהבדלים שבין הערכאות. ב"מרוץ הסמכויות" – "הקודם זוכה" וקונה סמכות לדון בערכאה שהוא בחר.
אלא שעל פי ההלכה, למשל, חיוב הכתובה או הפסדה תלוי מאד במי שתובע את הגירושין, ולכן יוצא ש"המנצח" במרוץ, שסובר כי נצחונו יעניק לו יתרון מסוים, יכול דווקא להפסיד את הכתובה, שפעמים הסכום הנקוב בה גדול יותר מכל הזכויות שאותו צד אמור לקבל בערכאה שבחר.
בשולי הדברים יש לציין כי לכלל זה, שלפיו התובע גירושין הוא זה שמפסיד את הכתובה, יש הרבה הסתייגויות, וההכרעה תלויה בנסיבות המקרה הספציפי.
לדעת מה לתבוע
דוגמא נוספת להפסד למי שאינו מיוצג ע''י טוען רבני ניתן למצוא בפס''ד 8801-21-1, שניתן בשנת 2009 בבית הדין הרבני האזורי בתל אביב. באותו מקרה, בית הדין דחה את תביעת שלום הבית של האישה וביטל את הצו למדור ספציפי שקיבלה, מחמת חוסר תום לב.
האשה פיצלה את תביעותיה – בבית המשפט היא תבעה פירוק שיתוף ומזונות אישה, ואילו בבית הדין תבעה שלום בית ומדור ספציפי, כלומר ביקשה לגור בדירת הצדדים עד שההליך יוכרע.
בית הדין העיר שמי שרוצָה שלום בית אמיתי לא תובעת בערכאה אחרת פירוק שיתוף. בנוסף לכך, הדיינים ציינו כי מי שתובעת מזונות אישה בבית המשפט לא יכולה לפצל את תביעותיה ולתבוע מדור ספציפי בבית הדין, משום שדין המדור הספציפי נובע מדין המזונות אותם תבעה בבית המשפט.פסק דין זה ממחיש את העניין – יש לדעת מה לתבוע ולהתנהל בצורה מדויקת, יעילה ונכונה מבחינת הדין.
הכותב: טו"ר אביחיל צדוק עוסק בדיני משפחה
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
* המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
הצגת כל התגובות