הכתובה היהודית נקראת בעגה המקצועית "שטר כתובה" ומדובר בשטר חוב לכל דבר ועניין. הכתובה נחתמת בפני שני "עדים כשרים", המאשרים את התחייבות הבעל כלפי אשתו.
את חובת החתימה על הכתובה כחלק מהליך הקידושין הנהיגו חז"ל על מנת "שלא יקל בעיני הבעל לגרש את אשתו". במסמך מפורטים חובות הבעל במהלך הנישואין, ובעיקר, התחייבותו הכספית כלפי אשתו במקרה של גירושין.
מאחר שמדובר במסמך דתי, לבית הדין הרבני סמכות ייחודית לדון בתביעות הנוגעות לכתובה. במאמר מוסגר נציין כי במקרים מסוימים, גם לבתי המשפט האזרחיים יש סמכות לדון בכתובה, למשל, כאשר מדובר בכתובה מהעיזבון.
אישה יכולה להגיש תביעה לקבלת דמי הכתובה רק לאחר שהחל הליך גירושין.
כתובה בסכומים גבוהים
על פי הדין העברי וחז"ל, החתן יכול לצאת ידי חובתו עם כתובה בסכום של "200 זוז". זהו גם החלק הראשון של הכתובה הקרוי "עיקר הכתובה". החלק השני הוא סכום התוספת שהחתן מוסיף לכלה מעבר לסכום הבסיסי והוא קרוי "תוספת הכתובה".
חתנים רבים חותמים בתוספת על סכומים לא מציאותיים, שאינם קשורים ליכולתם הכלכלית. כאשר החתן נוקב בסכומים מוגזמים בכתובה שמגיעים לכדי מיליוני שקלים, בדרך כלל בית הדין לא יפסוק את מלוא הסכום.
הדין העברי מאפשר לראות בכתובה מוגזמת כחיוב מופרך ולהטיל על הבעל המתגרש תשלום ריאלי שמניח את הדעת. עם זאת חשוב לדעת כי היו מקרים בהם נפסקו כתובות בסכומים משמעותיים. לדוגמה, במרץ 2009 בית הדין הרבני הגדול אישר כתובה על סך מיליון שקלים ובמאי אותה השנה בית הדין הרבני בחיפה הרחיק לכת ואישר כתובה של מיליון דולר.
בשאלה מהו סכום כתובה "מוגזם" שאין לחייב בו את הבעל אין תשובה חד משמעית. נדמה כי השאלה נתונה לפרשנות וכל מקרה נבחן לגופו. במסגרת השיקולים לפסיקת הכתובה בית הדין בוחן את מעמדם הכלכלי של בני הזוג, ובכלל זה את שווי נכסיהם. הבחינה הכלכלית נעשית הן במועד עריכת הכתובה (כדי לעמוד על "גמירות הדעת" והכוונה האמיתית של הבעל להתחייב לסכום) והן במועד הגירושין (בו נבחנת יכולתו לעמוד בסכום שייפסק).
מתי אישה לא תהיה זכאית לכתובתה?
על אף שמדובר בשטר מחייב, בהתקיים עילות מסוימות, תישלל מהאישה זכותה לקבל את כתובתה. הנטל להוכיח את העילות מוטל על הבעל.
העילות המרכזיות לשלילת כתובה:
- האישה עזבה את הבית ללא סיבה מוצדקת – אישה אשר עזבה את הבית המשותף לא תהיה זכאית לכתובתה אלא אם יוכח שלא הייתה לה ברירה אלא לעזוב (למשל במקרי אלימות, התעללות, מצב בריאותי וכדומה).
- האישה הגישה את תביעת הגירושין – אם האישה יזמה את הליך הגירושין שלא על רקע אחת העילות המוכרות בהלכה היהודית, בית הדין יכול לשלול את כתובתה. בהקשר זה יודגש כי בתי הדין הרבניים פסקו כי הגשת תביעת גירושין כשלעצמה אינה שוללת את הכתובה ויש לבחון את הסוגיה באופן ספציפי על פי ההלכות המנחות בעניין.
- סירוב האישה לשלום בית – במקרים בהם בית הדין מבקש מהאישה לשוב ולקיים שלום בית עם בעלה והיא מסרבת ללא סיבה מוצדקת, ייתכן ותישלל זכותה לכתובה.
- מומים של האישה אשר הוסתרו מהבעל – במקרים בהם הבעל מצליח להוכיח כי לאישה מומים מלפני הנישואין שהיא הסתירה ממנו, הוא יהיה רשאי להתגרש ממנה מבלי שיחויב בתשלום כתובה.
- אישה מורדת – בית הדין הרבני יכול להגדיר אישה כ"אישה מורדת" ובכך להביא לשלילת הכתובה. הסיטואציות בהן תוגדר אישה כמורדת הן מגוונות. למשל:
- עזיבת הבית המשותף ללא סיבה מוצדקת
- סירוב לקיים יחסי אישות עם הבעל (או התנייתם בתמורה)
- התרועעות עם גברים זרים
- אי קיום מצוות או עבירה על איסורים ביהדות
- גידוף הבעל ובני משפחתו.
- גם אישה שמתנהגת בחוסר צניעות יכולה לאבד את כתובתה אך במקרים אלה הבעל צריך להראות שהתרה בה וביקש ממנה לחדול מכך. עוד יודגש כי התנהגותה של אישה מורדת נבחנת גם ביחס לבעל. לדוגמה, אם הבעל טוען שהאישה היא מורדת מכיוון שאיננה שומרת כשרות, אך הוא בעצמו נוהג לאכול פירות ים להנאתו, לא תישלל הכתובה.
- שלילת כתובה בהסכם גירושין – זוגות רבים מחליטים להסדיר את ענייניהם במסגרת הסכם גירושין ובו הם יכולים להתייחס גם לשלילת הכתובה או לתשלומה באופן מוסכם.
לסיכום: כתובה היא שטר לכל דבר ועניין. תביעה לתשלום כתובה נדונה בבתי הדין הרבניים ובכל הליך גירושין שמתנהל מחוץ לערכאות משפטיות (כמו במשא ומתן להסכם גירושין או בהליכי גישור). הכתובה היא חלק מזכויות האישה בעת הגירושין והיא תישלל ממנה רק בהתקיים עילות מסוימות.
הכותבת: עורכת דין גילה עיני עוסקת בדיני משפחה
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
* המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.