ב-2004 רכשו בני זוג דירה בקומה השביעית בבניין ברחוב העצמאות בנתניה תמורת 125,000 דולר. חמש שנים אחר כך, כשביקשו לקבל הלוואת משכנתא על הדירה, הם גילו לתדהמתם כי לדירה אין היתר בנייה.
בתביעה שהגישו נגד הזוג שמכר להם את הדירה נטען כי אלה לא גילו להם במשא ומתן כי לדירה אין היתר בנייה כחוק ואילו היו יודעים שזה המצב, לא היו חותמים על ההסכם. את סכום הפיצוי העמידו התובעים על כ-700,000 שקל בשל ירידת הערך של הדירה, הפרת ההסכם ועוגמת הנפש.
הנתבעים טענו כי לא היו מודעים בשום שלב כי אין לדירה היתר בנייה והגישו הודעת צד שלישי נגד הבעלים המקוריים.
הבעלים המקוריים, בני זוג שרכשו את הדירה מהקבלן, טענו כי הוא לא יידע אותם על היעדר ההיתר.
בשלב זה תיקנו התובעים את כתב התביעה והוסיפו כנתבעים גם את הקבלן "בנייני עטר". גם עיריית נתניה צורפה כנתבעת ונטען כלפיה כי לא פעלה כנגד אי חוקיות הבנייה וכי הייתה צריכה להזהיר את הרוכשים.
הקבלן טען בתגובה כי התביעה התיישנה וכי במהלך ההעברות השונות של הדירה ניתן היתר בנייה כחוק.
עיריית נתניה טענה מצדה כי ב-1974 ניתן לקבלן היתר לבנות 5 קומות בלבד. לדבריה, הוא הוסיף לבניין קומה עוד שתי קומות חורגות והיא פעלה נגדו בשל כך. בין היתר היא שלחה לו התראות ופעלה להוצאת צווי הפסקת עבודה והריסה. הקבלן אף הועמד לדין פלילי והורשע, והאחריות המלאה מוטלת עליו.
"החוטא הראשון"
השופטת סמדר קולנדר-אברמוביץ מבית משפט השלום בנתניה קבעה כי אין ספק שהקומה השביעית של הבניין, בה נמצאת הדירה, נבנתה על ידי החברה הקבלנית ללא היתר. השופטת ציינה כי כקבלן מקצועי היה על החברה לבנות את הבניין בהתאם לחוק. החריגה מההיתר והסתרת עובדה זו מרוכשי הדירות מהווה רשלנות מצדה.
השופטת קבעה כי החברה הקבלנית היא האחראית העיקרית לנזק שנגרם לתובעים. היא הדגישה כי החברה נהנתה מהתמורה שקיבלה עבור מכירת הדירות שנבנו ללא היתר והיא "החוטא הראשון" שגרם לכך שנמכרה דירה בניגוד לחוק.
עם זאת, התביעה התקבלה גם כלפי נתבעים נוספים. כך נקבע כי העירייה אחראית בכך שלא רשמה הערה במרשם על היעדר החוקיות, מה שיכול היה להזהיר קונים פוטנציאלים. עוד נקבע כי היא התרשלה כשאפשרה את אכלוס הבניין וחיבורו לתשתיות מבלי להודיע לדיירים על הבעיה.
אחריות מסוימת הוטלה גם על עורכי הדין שייצגו את הצדדים השונים בעסקאות המכר. השופטת הבהירה בהקשר זה כי היה עליהם לבדוק את תיק הבניין בעירייה ולא להסתמך על נסח הרישום ואישור העירייה כי לדירה אין חובות.
באשר לנזק קבעה השופטת כי התובעים יתקשו מאוד למכור את דירתם ללא היתר הבנייה ואם יצליחו, התמורה שיקבלו תהיה נמוכה בהרבה משוויה האמיתי. כמו כן, הם ידרשו להוצאות לקבלת היתר בנייה ומגיע להם פיצוי על עוגמת הנפש הרבה שנגרמה להם.
בסך הכל נפסק לטובת התובעים סך של 238,735 שקל. על החברה הקבלנית הוטל תשלום 50% מהסכום, העירייה חוייבה ב-15% וכל אחד משלושת עורכי הדין ב-11.6%. הנתבעים חויבו בנוסף בשכ"ט עו"ד של 60,000 שקל.
- ב"כ התובעים: עו"ד שחר חסאן
- ב"כ הנתבעים: מפורט בפסק הדין
עורכי דין מקרקעין • לפסק הדין לחץ כאן
הכותב: עורך דין יואב סלומון עוסק בתכנון ובנייה
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
* הכותב לא ייצג בתיק.