בעל עסק לניכיון שיקים הלך להפקיד שיק שמסר לו חברו – טכנאי מזגנים – לכאורה תמורת עבודה שביצע עבור קבלן שיפוצים בשנת 2013. לאחר שהשיק לא כובד בבנק, מאחר שבוטל, פתח בעל העסק תיק הוצאה לפועל נגד הקבלן בלשכת ההוצל"פ בירושלים.
בעקבות התנגדותו של הקבלן – שטען כי מעולם לא חתם על השיק המדובר – הדיון בעניין הועבר להכרעתו של בית משפט השלום בירושלים, בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי.
במסגרת הדיון שנערך בפני הרשם הבכיר ניר נחשון הודה בעל העסק – התובע – כי אינו נוהג לערוך בדיקות בנוגע למקור השיקים שהוא מקבל, וגם הפעם לא בדק מול הקבלן את טיבו של השיק לפני שהפקיד אותו בבנק. מעבר לזה, מי שמסר לו את השיק – טכנאי המזגנים – הוא חבר ילדות שלו והוא סמך עליו. הטכנאי, שהגיע למסור עדות בבית המשפט, הבהיר כי קיבל את השיק כדין עבור עבודתו.
אלא שהקבלן שנתבע הכחיש שמסר את השיק לידי הטכנאי וטען כי הבחור קיבל את שכרו במזומן – טענה שאוששה גם בידי מזמין העבודה שראה את הטכנאי מקבל את כספו. הקבלן טען כי בשנת 2010 אירעה פריצה במשרדו במהלכה נגנבו ממנו פנקסי שיקים והראה בבית המשפט אישורים על כך שדיווח על המקרה בזמן אמת. לפיכך, הוא טען כי ההמחאה הגיעה לתובע בדרך לא ישרה.
לא חתם, לא ישלם
ואכן, הרשם הבכיר ניר נחשון קבע כי התובע לא הוכיח שהחתימה על גבי השיק היא חתימתו של הנתבע. השופט הבהיר כי אם בעל שיק מעלה טענת זיוף, הנטל לסתור אותה מוטל על התובע – מי שמבקש לפדות את השיק. אלא שהתובע לא הביא חוות דעת המאמתת את חתימת הנתבע על השיק ומהשוואה בין חתימתו של הנתבע לבין החתימה על "המחאת המריבה" ניכר אף בעין לא מקצועית כי אין זו חתימתו.
הרשם הוסיף עוד כי לא הוצגה בפניו חשבונית או קבלה מטעם טכנאי המזגנים, המעידה על כך שקיבל המחאה תמורת שירותיו.
לאור כל אלה, המסקנה הסופית של הרשם הייתה כי התובע סייע לטכנאי – חברו הטוב – למלא את פרטי השיק המבוטל, שלא ברור כיצד הגיע לידיו. משכך – התביעה נדחתה. התובע לא קיבל את סכום ההמחאה ואף חויב ב-6,500 שקל הוצאות משפט.
- שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
עורכי דין הוצאה לפועל • לפסק הדין לחץ כאן
הכותבת: עו"ד אמירה כראג'ה אבו לבן עוסק/ת ב- הוצאה לפועל
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
* הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.