בני זוג יצאו איזה זמן יחד, ובשלב מסוים האיש ארגן אירוע של "הצעת נישואין". הבחורה נכנסה לבית והופתעה – הבית היה מלא בקרובי משפחה וחברים, על הקיר היה שלט ובו נכתב "התנשאי לי?". הבחור כרע על ברכיו, ללא מילים, וענד טבעת יהלום על אצבעה, ללא כל דיבור ביניהם.
אחת מחברותיה העירה לה שהדבר עלול להתפרש כקידושין, והיא הסירה את הטבעת מהיד.
בני הזוג החלו לארגן חתונה ואף שכרו אולם חתונות. אלא שלבסוף השניים נפרדו והאירוע בוטל. אז עלה החשש אצל הבחורה שמא היא כבר מקודשת, כלומר נשואה. כך התגלגל העניין לפתחו של בית הדין הרבני האזורי באשקלון, לצורך בירור העניין, האם מותר לבחורה להתחתן או שמא היא כבר נשואה וצריכה להתגרש.
האישה הופיעה בפני בית הדין, סיפרה את הסיפור והציגה סרטון של האירוע.
שלושת הדיינים, הרב ישי בוכריס, הרב שמעון לביא והרב דניאל כ"ץ, הציגו את הסוגייה וניתחו דעות שונות שניתנו בה לאורך הדורות, בין היתר ב"שולחן ערוך", ועד לרב קוק.
הדיינים הסבירו כי גם אם הצדדים לא התכוונו לכך, לכאורה התקיימו מאפיינים של קידושין – נוכחות של עדים, נתינת טבעת והתכתובת "התנשאי לי".
הדיינים, שמן הסתם אינם מנותקים מהחברה והמקום שבו הם חיים, הזכירו שבקרב מגזרים מסוימים מעשים שכאלה קורים כל יום.
הצעה בלבד
הדיינים הבהירו כי קיימת אפשרות לסדר גט – שבהלכה נקרא "גט לחומרא" – ובכך לפתור כל ספק.
אלא שלנגד עיניהם עמדו דברי החזון איש שפעם רב אחד שאל אותו: "מדוע דעתו בעניין לקולא, הרי סוף סוף המדובר הוא באיסור חמור של אשת-איש, ולמה אי-אפשר לסדר על-כל-פנים גט לחומרא? אמר לי החזו"א: וכי אין זה דבר חמור בעיניך להכתים ולבייש נערה בת ישראל ולעשותה ל'גרושה'?".
הדיינים ציינו, בין השאר, כי יש חשיבות לכך שלעדים לא ברור בוודאות אם יש פה קידושין, אלא להפך. כמו כן, הטבעת הייתה טבעת יהלום כשידוע כי טבעת קידושין היא שונה.
נימוק נוסף היה מה שנקרא "הוכיח סופו על תחילתו". הכוונה היא שמכיוון שלאחר מכן הצדדים הלכו להזמין אולם חתונות, הדבר מוכיח כי לא התכוונו למעשה קידושין. כמו כן, לא הייתה אמירת "נוסח קידושין", שכן לא היה דיבור בין הצדדים במהלך האירוע.
לפיכך, בסיכומו של דבר, הדיינים קבעו כי אכן מדובר רק ב"הצעת נישואין" בלבד, ולכן הצדדים לא התקדשו ואינם נשואים. "האישה מותרת להינשא ללא כל צורך בגט", סיכמו הדיינים.
פסק הדין הסתיים בדברי אזהרה מפני "הצעות נישואין" על ידי מסירת טבעת. "הן מחמת דיני נידה האוסרים מגע בין גבר לאישה, והן מחמת החשש שעלול ליצור מעשה זה בתנאים מסוימים שיכול לבוא לידי חשש קידושין וח"ו מכשול גדול של אשת איש וממזרות לאחר מכן. והשומע ישכון בטח".
- שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
עורכי דין משפחה • לפסק הדין לחץ כאן
הכותב: טו"ר הרב אפרים לוי עוסק/ת ב- דיני משפחה
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
* הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.