בית משפט השלום בחיפה פסק לאחרונהפיצויים של 70 אלף שקל לעובד גיזום פלסטיני, ששבר את הקרסול כשמעד ממתקן הרמה. השופטת סיגלית מצא הטילה את מלוא האחריות על מושב תומר – שאצלו הועסק – לאחר שהתברר כי התאונה אירעה עקב טעות שביצע נהג האפרון כשסגר את דלתות המתקן מבלי לוודא שהעובד עומד במקום מוגן. בתוך כך נדחתה טענת המושב כי העובד הפר את הוראות הבטיחות. נקבע כי גם אם טעה – אין זה אומר בהכרח שהוא אשם.
התאונה אירעה באביב 2013, כשהתובע ושני עובדים נוספים עמדו בסל הרמה של מנוף אפרון שהועלה מעלה על ידי הנהג לצורך גיזום עץ תמר במושב. לפי גרסתו הנהג שחרר בטעות את דלתות המנוף לפני שהתובע אישר לו כי הוא עומד במקום בטוח, ורגלו נתקלה במסילה שלהן.
התובע פונה לבית החולים ביריחו שם אובחן עם שבר בקרסול, שהצריך ניתוח. ביטוח לאומי הכיר בתובע כנפגע עבודה עם 9.75 אחוזי נכות.
כעבור שנתיים תבע העובד מהמושב וחברת הביטוח שלו "כלל" פיצויים על הנזקים שנגרמו לו בעקבות התאונה. לתביעתו הוא צירף את עדויות הקולגות וחוות דעת רפואית שלפיה הוא סובל מ-10% נכות קבועה.
אולם המושב ניסה לחמוק מאחריות ותלה את האשם הבלעדי בתאונה בתובע. לשיטתו, אף שהיה עובד מנוסה פעל התובע בניגוד לשכל הישר כשעמד באזור אסור בניגוד להוראות הבטיחות.
עוד נטען כי העדים מטעם התובע שיקרו והציגו גרסה מגמתית במטרה לעזור לו, וכי לא ייתכן כי הנהג שגה בהתחשב בכך שיש לו ניסיון של 12 שנה במקצוע.
לשיטת המושב וחברת הביטוח "לא ניתן למתוח עד אין קץ את גבולות האחריות של מעביד רק בשל היותו מעביד". בהתייחס לנזקיו של התובע המושב הציג חוות דעת נגדית שלפיה נכותו עומדת על 5% בלבד.
לא חרג מהנהלים
השופטת מצא דחתה את טענות המושב בהקשר של האחריות, וקיבלה את העדויות התומכות מטעם חבריו של התובע לעבודה. בתוך כך השופטת הבהירה כי גם העד שהובא מטעם המושב אישר כי הנהג אחראי לוודא שהגוזמים עומדים במקום בטוח לפני סגירת הדלתות, וכי אינו יכול לראות מאזור מושבו את כל הגוזמים ועליו להמתין לקריאתם לפני ביצוע הפעולה.
בכך הוא למעשה תמך בגרסת התובע, ולכן השופטת לא הסכימה להטיל עליו אשם תורם. "התובע לא חרג מנוהל העבודה הרגיל והתאונה שאירעה, לא באשמו אירעה", כתבה. מלבד זאת, גם אם העובד טעה – אין בכך בהכרח כדי לבסס את אשמתו. לפיכך השופטת הטילה את מלוא האחריות לתאונה על המושב.
בסוגיית הנזק והפיצויים, השופטת קיבלה את חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט שקבע לתובע 5% נכות רפואית, והעמידה את נכותו התפקודית על שיעור זהה.
של דבר לאחר בחינת הפסדי ההשתכרות של התובע והוצאותיו הרפואיות, וקיזוז התגמולים שקיבל מביטוח לאומי, נפסקו לו 70 אלף שקל – סכום שכולל גם פיצויים על כאב וסבל. בנוסף, חויבו המושב וחברת הביטוח ב-7,000 שקל הוצאות משפט ועוד 11,000 שקל עבור שכ"ט עו"ד.
הכותב : עו"ד חיים מכלוף עוסק/ת ב- נזיקין
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.