סיפור לשבת: האישה בכתה והרבי פתח את השער

אילוסטרציה (צילום: מאיר אלפסי)

קוצק התפרסמה ברחבי העולם. בעירה שם בקוצק צובאים יהודים על דלתות ומבקשים ישועות. הרב שופך ליבו כמים בעד טובתו של כל יהודי.

והנה אחותו של הרבי, נתקפה בחולי וביסורים. מיהרה אל ביתו של הצדיק שישא תפילה.

והרבי נותן הוראה לגבאי כי לא ימהרו לפתוח השער. 'פתח לי' היא מבקשת וקוראת לגבאי שיבוא. לא מבינה למה מתמהמהים.

"אנא, רבי, פורצת בבכי, התפלל עלי, ברכני..." ובינתים לא מתקרב איש אל השער. לא נותר בה כח. בצר לה פנתה למרום. עמדה ובקשה מהבורא יתברך שמו: א-לי! אל תעזבני!! אני פונה אליך קל רחום, כי אין בלתך מי ששומע לצרתי. אפילו אחי, לא ממהר לעזרני.

אנא השם, הושיעה ברחמיך הרבים - - -

בכתה ובכתה. ובאותם רגעים, קם הרבי במהרה ויצא לפתוח לה את השער.

הכנסי, כך אמר ברוב איכפתיות לאחותו הסובלת. דעי לך, כך אמר, כי לא השער הזה נעול. חלילה. אלא ראיתי כי ליבך נעול מלהתפלל על עצמך. "דעי לך כי אין כמו תפילה של אדם על עצמו. ורציתי שתעוררי גם את, רחמי שמים.

בחצר בית הכלא

עצור על לא עוול יושב יוסף הצדיק בכלא המצרי האבוד. יותר מאחת עשרה שנים!! (אחרי שיחרורו של גלעד שליט, מימד הזמן נעשה ברור יותר). והנה, בוקר אחד, אחרי המפקד היומי, הבחין יוסף כי שני אנשים נראים מאוד נסערים. למה הם נראים כמו באיזו סערת רגשות אדירה? הוא שאל אותם. והם סיפרו לו על חלומותיהם המפעימים.

חלומות הופכים למציאות

יוסף ידע לפענח להם את החלומות. והם הרגישו, כל אחד בתורו, כי זהו באמת הפתרון לחלום. החלום התגשם. שר המשקים התבשר כי הוא עומד להשתחרר ואף לקבל קידום למעמדו...

הבטיח – אז מה?

לפני שיצא מהכלא , הוא נפרד מיוסף. "היית פשוט מדהים. אתה איש נפלא ויקר. מעולם לא פגשתי משהו שדומה לך, זו המתנה שאני לוקח אתי מהכלא הנורא הזה...."

יוסף מבקש טובה אישית: חלפו אחד עשרה שנים. אנא! תזכיר אותי אצל המלך!

"לא אשקוט עד שתשוחרר!!" הבטיח. מילים מילים! רק יצא. מיד שכח את הבטחתו. יוסף נשאר בכלא עוד שנתים ימים.

ד' מחליט מתי הוא יהיה בכלא, ומתי ייצא לחופשי. וכשיוסף פונה בצר לו אל ד' – הוא נענה.

גם בלעדי – יש לך קשר ישיר

פרעה חולם על הפרות ורוחו נפעמת. מציע שר המשקים: "היה איתי בכלא, יוסף שידע איך מפענחים חלומות. אולי כדאי לפנות אליו?"

פרעה הביא את יוסף. ומיד נפשו נקשרה בנפש הצדיק. והציעו לו את משרת משנה למלך.

אבל יוסף עונה לו בישרות: לא מחכמה פענחתי את החלום. ד' גילה לי את הפתרון. "בלעדי אלקים יענה את שלום פרעה" - אם חושב אתה לקחת אותי ליועץ בגלל מה שאני? אני מוכן להבטיח לך שד' הוא זה שמיעץ את העצות הכי טובות, ואין כל קשר בין המשרה שתתן לי לבין ההצלחה שלך..

פרעה לא מוותר. ויוסף נעשה מלך במצרים. חלומו של יוסף על אחיו המשתחוים לו, הולך ונרקם לנגד עינינו.

כולנו 'נופלים' מדי פעם לקטנוניות של מחשבות. האיש הזה - יכול להצילני. ובגלל ההוא? לא התקדמתי. בגלל אלמוני: 'חטפתי מנה' לא מוצדקת.

וההוא? אם אצליח להגיע אליו, חיי יכלו להשתנות. אבל בפרשת וישב אנחנו לומדים לצאת מזה. כי המעשים שלנו, והתפילות שלנו , יש להם קשר ישיר לבורא עולם. הבה לא ננעל שערים, נבקש ממנו יתברך ונזכה לברכת שמים.