מנהג ישראל לאכול בחנוכה סופגניות המטוגנות בשמן, והוא זכר לנס פך השמן שהיה בבית המקדש (רבינו מימון אביו של הרמב"ם).
וטעם נוסף כתב בהליכות שלמה בשם הגרש"ז אוירבעך, כי לאחר הניצחון על היוונים טיהרו בית חשמונאי את כלי הקודש, ואילו את אבני המזבח ששקצום היונים לא ידעו לטהרם, וגנזום (כמבואר בגמ' ע"ז נב:), ונצטערו על כך, ולכן נהגו במאכלים שמברכים עליהם ברכת מעין ג' שמזכירים בה 'ועל מזבחך' – זכר למזבח, משא"כ בברהמ"ז (לנוסח האשכנזים) שאין מוזכר בה המזבח ביחוד.
טיגון סופגניות בשעה שהנרות דולקין
נהגו הנשים שלא לעשות מלאכה במשך חצי שעה מעת ההדלקה של הנרות, כדי שיהא היכר שאין להשתמש לאור הנרות. אולם בישול ואפיה וצרכי אוכל נפש – מותר, ולכן יכולות הנשים להכין ולטגן סופגניות בעת שהנרות דולקים (חזו"ע).
ברכת הסופגניה
ברכת הסופגניה לפניה היא 'בורא מיני מזונות', ואחריה ברכת 'על המחיה'.
ואפי' אם אכל כדי קביעות סעודה (216 גרם) יברך לאחריה 'על המחיה'. אולם טוב ליזהר לא לקבוע סעודה על הסופגניות כדי לא להיכנס בספק ברכות (חזו"ע). וי"א שטוב ליזהר לאוכלו בתוך הסעודה (ודינו יבואר בהמשך) (אבני ישפה).
אכילת סופגניות בתוך הסעודה
נסתפקו הפוסקים האם צריך לברך על סופגניות שבאות באמצע הסעודה, או שנפטרים מדין הסעודה. דעת הגרש"ז אוירבעך שהמנהג לא לברך עליהן באמצע הסעודה, ובהליכות שלמה הוסיף שאף אם באו בסוף הסעודה לקינוח – ג"כ לא יברך עליהן. וכ"כ בחזו"ע שאין לברך עליהן באמצע הסעודה, והוסיף שטוב להניחן עד אחר ברכת המזון ואז יברך עליהן.
ויש שכתבו שכדי לצאת מן הספק טוב שיכוין לפני ברכת 'המוציא' שבדעתו לפטור את הסופגניות, ואז לא יצטרך לברך עליהם (ביה"ל). או שיכוין שאין בדעתו לפוטרם בברכת 'המוציא', וכשיגיעו בתוך הסעודה יברך עליהן (אורל"צ). וכן יכול לפני נטילת ידיים של הסעודה לברך על מעט מזונות, ויכוין בדעתו לפטור את המזונות שבסעודה (חיי אדם).
הפרשת חלה בסופגניות
כידוע עשיית הסופגניה היא ע"י הכנת בלילה עבה, וטיגונה בשמן עמוק.
ופסק השו"ע על עיסה זו שעיסתה בלילתה עבה וגלגלה על דעת לבשלה או לטגנה או לעשותה סופגנין שפטורה מהפרשת חלה. וטעם הדבר – מכיון שהתהוות הסופגניה היא ע"י טיגון ולא אפיה – פטורה היא מהפרשת חלה. וכתב הש"ך על דבריו שיש חולקים ומצריכים הפרשת חלה. ועל כן הטוב והנכון שיפריש חלה בלא ברכה.
בישולי עכו"ם בסופגניות
סופגניה שטוגנה על ידי גוי – יש לשים לב, אם המאפיה או המסעדה הם של ישראל, והגוי הוא רק שכיר ועובד אצלו – אין בזה משום בישולי עכו"ם, ויאכלו ענווים וישבעו. אולם במאפיה או מסעדה של גוי, צריך שלכל הפחות יהודי ידליק את הטיגונית, ואז יכול הגוי להמשיך את פעולת הטיגון (יבי"א).
נטילת ידיים על סופגניה
סופגניה המטוגנת בשמן, ונרגש לחות השמן בידיים, אם טיגונה הוא בשמן זית (שהוא אחד משבעת המשקין) דינה כדבר שטיבולו במשקה שצריך נטילת ידיים, אולם אם טוגנה בשמן סויה וכדו' – אין צריך נטילה.
חימום סופגניה בשבת
מותר להניח בשבת סופגניות על גבי הפלטה כדי שיתחממו, אף שיגיעו על ידי זה לחום של יד סולדת. ואע"פ שהריבה שבתוכן היא דבר לח – מ"מ מבטלה היא ברוב הסופגניה שהיא דבר יבש (הגרש"ז אוירבעך, חזון עובדיה). ובפסקי תשובות כתב שריבה נחשבת לדבר יבש, וא"כ וודאי שאין איסור בחימום הסופגניה.
והראשל"צ הגאון ר' יצחק יוסף שליט"א, העיר בשיעורו השבועי (שנת תש"פ) שכיום הרבה מן המאפיות מדללים את הריבה עם מים שלא בושלו מעולם, ולכן אין להתיר לחמם סופגניות אלו אם יגיעו ליד סולדת, אולם אם שם אותם רק כדי שיפשירו ולא יספיקו להגיע לכדי לחום של יד סולדת – אפשר להקיל.
שבת שלום וחנוכה שמח!
- להערות והארות ניתן לפנות כאן