'לפני חמש מאות שנה, יצאה אניה ספרדית אל הדרך. קבוצת אנשים היו בה. רצו הם לגלות את העולם.
במשך חדשים עשתה האניה את דרכה, ובתוך תקופה קצרה ידע העולם על גילויה המסעיר: 'יבשת אמריקה' .
כולם הצדיעו לו לקולומבוס. חקרו היטב את תגליתו. אבל אין אפילו לו ספר הסטוריה אחד המתעד בבהירות את מספר נושאי האניה. אין אנתרופולוג אחד אשר ידע לענות בבטחה ממה ניזונו איזו שפה דברו ,ועל מה ניהלו שיחותיהם. ובוודאי שאין מתענינים מה לבשו. מהו תאריך ההפלגה המדויק ומהו תאריך בואם אמריקה.
וכל כך לפני כחמש מאות שנה!
המסע דרך ים סוף
לפני ארבעת אלפים שנים יצאו היהודים ממצרים, התאריך – מדויק! 'בעצם היום הזה'. מי ומי ההולכים? – גם כן ברור!' בנשינו ובטפינו נלך'
מה לבשו? מתנכם חגורים, מקלכם בידכם.
מה אכלו? צלי אש בטרם צאתם, ומצות בדרכם, ואחר כך מן במשך כל שהותם במדבר.
נתיבם, גם הוא רשום, מסעות וחניות כפי שמופיע בפרשת מסעי. שפת דבורם – לשון הקודש..
כמה זמן הילוכם? – ארבעים שנה.
הנאום הגדול של ראש הממשלה
זוהי ההוכחה לגודל המטרה – יציאה למען היותינו לעם. ההסטוריה היהודית היא נצחית! אין לה 'שוליים' מיותרות חלילה. ההוכחה הזו לנצחיות מחייבת גם היום את כל העולם להכיר בערכו האמיתי של העם .
כדברים האלו נשא, לא תאמינו, בן גוריון, מי שעמד בראש ממשלת ישראל הראשונה.
כשעמד בן גוריון על בימת האו"ם וניסה לשכנע את העולם בדבר אופיו הנצחי של העם והארץ הנתונה לו,נשא את הנאום הגדול אל עם ישראל וחג הפסח.
אכן, זהו חג עם הכנות רבות וטירחה עצומה. ובכל אלו נמצא את אורו הגדול של החג.
הבחור וחזותו המעוררת סלידה
עשרות בחורים התדפקו על הישיבה. רוצים להרשם לשנת הלימודים הבאה.
אחד מהם, לא מצא חן בעיניו של מנהל הישיבה. הרבי הריי"צ מליובוויטש זצוק"ל.
הוא פנה להתייעץ עם אביו האדמו"ר הרש"ב, האם להרחיק את התלמיד הזה משערי הישיבה.
האם הנהגתו לא כשורה? התעניין הרבי. לא. הוא בסדר גמור. האם אינו מעוניין ללמוד? שאל שוב הרבי מוהרש"ב. לא. הוא דווקא לומד היטב השיב הריי"צ...
אם כך, למה להרחיק אותו מהישיבה?
השיב הריי"צ כי פניו של התלמיד הן גסות וזה מראה על פנימיות גסה. והוא סולד ממנו.
תן לו צ'אנס
חב"ד אשר חרתה על דיגלה הפצת יהדות לכל יהודי כמצוות הבעל שם טוב הקדוש. ביקש הרבי הרש"ב כי ינסו להחזיק את התלמיד חודש אחד ונראה איך הוא מתנהג.
בזמן הבא, עדין לא השתנתה הבעת פניו של הבחור. ושוב הגיע הרבי הריי"צ להתייעץ עם אביו.
ביקש ממנו שוב האדמו "ר כי ימתין.
בסוף זמן חורף. כאשר כל הבחורים עומדים לנסוע לבתיהם לקראת חג הפסח. קרא הרבי הרש"ב לבנו מנהל הישיבה ואמר לו שיודיע לבחור כי הוא מזמין אותו להשאר לחג הפסח בישיבת תומכי תמימים, וכן להשתתף בהכנות לחג.
הזמנה אישית לחג המצות
הבחור תמה על ההזמנה. הבין שיישאר כאן בחג וקיבל את הדבר. ציוה הרבי לבנו כי יתן לבחור תפקידים בניקוי לפסח, הכרוכים במאמץ גדול. ובאמת הוא ניקה את התנורים ועבד קשה עד מאוד.
הטירחה של ערב פסח - מנקה את הלבבות
ובליל הסדר כשנכנס הרבי הרש"ב אל שולחנו הטהור, ניגש אליו בנו ואמר לו: כי אינו מכיר את הבחור ההוא כי נשתנו פניו מרוב זיו. הסביר הרבי כי זו הסגולה המיוחדת של נקיון לפסח אשר מטהרת את הלבבות. התלמיד שעשה עבודה כה קשה, זכה שהשתנו טבעיו ומעתה האירו גם פניו.
מה שלא פעל לימודו הצליח לפעול הנקיון שעשה לכבוד פסח. צבאות מלאכים נבראים מנקיונות הפסח. ואלו עומדים לזכות העמלים בהכנה.
בערב שבת הגדול, לומדים אנחנו כי גם היהודים במצרים התכוננו ליציאה לחירות. ולוואי מהשפעת השבת הקדושה נזכה לקבל את החג בקדושה ובשמחה.
הצגת כל התגובות