ר' משה חיים שיינפלד - בעל מאה עם דעה

ר' משה חיים שיינפלד (באדיבות המצלם)

למרות עושרו הרב לצד פעילותו הציבורית הענפה וקשריו הידועים לשם דבר, מעדיף תמיד איש העסקים החרדי, משה חיים שיינפלד, שלא להבליט עצמו ובוחר לעיתים רבות שלא לעמוד בפרונט ולהיחשף לאור הזרקורים.

אין ספק שמו ידוע בחסידות גור כאחד ממקורבי האדמו"ר וכמי שנמנה על אחד מגדולי התורמים למוסדות התורה והחסד, אולם עדיין, זר שיחפש עליו מידע ברשת האינטרנט יימצא אודותיו פרטים יבשים למדי מה שכמובן לא מסמל את היקף מעמדו והשפעתו.

שיינפלד ורעייתו יפה נמנים ברשימת 500 האנשים העשירים בישראל ושווי נכסיהם מוערך בכ-80 עד 100 מליון דולר. השניים מחזיקים בכל מניותיה של חברת הבנייה המשפחתית, הנושאת את שם משפחתם ונחשבת לאחת החברות הקבלניות הגדולות בשוק החרדי. משפחת שיינפלד בונה גם בחו"ל, לעתים יחד עם קבוצת קרדן עימם הם שותפים גם ברדיו קול־חי.

סיפור עושרה של המשפחה הגוראית מתחיל עוד בימי כ"ק מרן בעל ה"אמרי אמת" זצ"ל אליו נכנס הרה"ח ר' זאב שיינפלד זל אביו של ר' משה חיים שייבדל לחיים, ואמר לו כי ברצונו לעלות להתיישב בארץ הקודש.

מרן בעל האמרי אמת חשב מספר דקות והשיב לו: "ר' זאב, יהודים כמוך ודאי צריכים לנסוע לארץ ישראל". החסיד עשה כמצוות רבו ועלה עם רעייתו ו 2 ילדיו ארצה כשהם מתגוררים תחילה בבני ברק שאז הייתה מושבה קטנה.

כשעלה כ"ק מרן בעל האמרי אמת ארצה, עקרה משפחת שיינפלד לירושלים על מנת להסתופף בצילו של מורם ורבם מנהיגם הרוחני כשהם זוכים לקרבתו הרבה.

באחת השבתות כשנכנסו הילדים לקבל פירות במעונו של הרבי לחש הרבי לאביו ר' זאב כי הוא מבקש ממנו שיתחיל ללבוש לבנו 'קפוטה' בגד חסידי של שבת וכך בגיל 6 כבר לבש הילד משה חיים קפוטה גוראית.

אביו עבד לפרנסתו במפעל של אטריות והיה שולח למשפחת הרבי ולמקורבים אטריות גם בימי המלחמה והצנע. משה חיים היה אחראי להעביר את המזון היקר למשפחתו של הרבי. בגיל צעיר מאוד נכנס ללמוד בישיבת שפת אמת בירושלים וכבר מאז זכה לקירוב נדיר מכ"ק מרן בעל הבית ישראל שהיה קורא לו ל"תה" בשעות שלפנות בוקר.

לימים אף שימש כנהגו האישי של הבית ישראל בהזדמנויות רבות. הרבי בעל הבית ישראל פעם גם אמר לו בהלצה: "אתה מנהיג טוב...".

כבר מגיל צעיר, מספר מקורבו עורך עיתון "בקהילה", אברהם דוב גרינבוים, היה שיינפלד פעיל באגו"י. תחילה שימש כמרכז הנוער האגודתי בירושלים, אח"כ כבר היה חבר מן המניין בהנהלת צא"י (צעירי אגודת ישראל) ולימים חבר בהנלת אגו"י מטעם התנועה. לעתיד כשצא"י תעזוב את אגו"י יישאר שיינפלד באגודת ישראל החסידית, בעוד שחבריו המשיכו לתנועה החדשה שנוסדה - "דגל התורה".

את עסקיו הנדל"ניים החל מיד לאחר נישואיו כשרכש מגרשים בחולות ראשל"צ. באותן שנים (שנות ה-50) הקים שיינפלד את הנח"ל החרדי ושימש כמפקדו במשך שנים רבות. עד מהרה הפך איש העסקים שהיה מקושר עם ראשי צה"ל לכתובת החרדית בכל עניני הצבא. שיינפלד דאג לשילובם של בני הישיבות מחד ומאידך לרוחניותם שלא תיפגע והיה שומר מכל משמר שלא "יתקלקלו" חלילה אלא להיפך יתחזקו בלימוד תורה בשעות קבועות. לימים אף הקים שיינפלד ברחוב סוקולוב בבני ברק ביהכנ"ס ליוצאי ובוגרי הנח"ל החרדי.

במקביל לכך עסק שיינפלד באותה תקופה רבות וטיפל בעליית הנוער. בין היתר ניהל מוסד בראשל"צ עבור העולים ועמל לקירובם לדרך היהדות.

עם תחילת הנהגתו של כ"ק מרן האדמו"ר בעל הלב שמחה גויס שיינפלד לאיחוד מוסדות גור, זרוע גיוס הכספים של מוסדות החסידות הגדולה בישראל.

"הרבי בעל הלב שמחה גרס", מסביר גרינבוים, "כי יש לשלוח לחו"ל דווקא גבירים שיגייסו כסף לאיחוד זאת מכמה סיבות. גם כי יש להם 'השגות' והם מבינים בכסף, גם כי הם אנשים חשובים ומתייחסים אליהם בהתאם וגם שהם לא נופלים כמעמסה על האיחוד ומשלמים את הוצאות הנסיעה מכיסם". כך גויס שיינפלד והפך ל"שד"ר" של האיחוד כש"הלב שמחה" מדגיש בפניו: "אמור להם ששלוחו של אדם כמותו".

מאז היה שיינפלד חבר הנהלת האיחוד וגייס למען המוסדות מיליוני דולרים ברחבי העולם. בד בבד המשיך ועשה לביתו, עסקיו הפכו פוריים והוא הפך לקבלן ויזם בנייה ענק.

בשליחותם של אדמו"רי גור סייע שיינפלד בבניית ישיבת אמרי אמת בבני ברק, מוסדות גור בערד ובאשדוד, ת"ת גור בבני ברק ולימים חבר בוועד המייסדים של בית המדרש הגדול במחנה שנלר בירושלים.

במידה רבה שיינפלד עמד לימינם של אדמו"רי בית גור לאורך השנים והיה חלק משמעותי בהפיכת החסידות לאימפריה של ממש. שיינפלד בהונו ובגיוס הכספים סייע בעשר אצבעותיו להקמת הקהילה הגדולה בישראל לה שלוחות בכל רחבי הארץ.

עם תחילת ההתיישבות החרדית באשדוד ב-1979 ביקש מרן הרבי הלב שמחה משיינפלד לסייע בסידור פרנסה לדיירים. ואכן שיינפלד דאג שמפעלים מבוקשים יפתחו שלוחה בעיר. לימים יבנה שיינפלד את שכונת משכנות רווחה בעיר ויוסיף מאות יחידות דיור לציבור החרדי. עם קריסת העיר עמנואל ופשיטת הרגל של חברת כוכב השומרון נכנס שיינפלד לעובי הקורה והשלים את מאות יח"ד לרוכשים שנפלו בקריסה הכלכלית של הקבלנים.

כשנקלעה ישיבה לצעירים של גור בירושלים לחוב כספי גדול ולא יכולה הייתה להשלים את בניית הבניין ברחוב אביתר הכהן הצטרף שיינפלד להנהלה כיו"ר ועד הבניין והביא לגמר המלאכה.

בשליטתו של שיינפלד מספר חברות נדל"ן והשקעות כדוגמת: "יפת השמש חברה לנכסים והשקעות בע"מ", "משכנות רווחה אשדוד", "שיינפלד ייזום והשקעות" ועוד.

כיום עיקר עסקי הבנייה של ר' משה חיים מתמקדים בירושלים ובבית שמש. גורם המקורב לחברה מסביר כי בניגוד לעבר אז היה בונה פרויקטים למגורים של מכירת דירות, מתמקד כיום שיינפלד בבניית פרויקטים יוקרתיים, מגדלים וכדומה לצד השקעה בשטחי מסחר להשכרה. בירושלים שותף שיינפלד עם חברת אפריקה ישראל בבניית מגורי יוקרה במרכז העיר המיועדים בעיקר עבור תושבי חוץ, במקביל בבית שמש בונה שיינפלד בפרויקטים "רגילים" בשטחים שרכש בעבר.

שיינפלד בונה גם בחו"ל בעיקר בתחום הנדל"ן המסחרי המניב בלונדון יחד עם בנו הרב נחמיה שיינפלד. במקביל בונה שיינפלד יחד עם בנו עו"ד איציק שיינפלד (שבבעלותו גם חברת נדל"ן נפרדת) אף הוא מבעלי המניות ברדיו קול חי ומגדולי הקבלנים במרכז הארץ.

השכונה בבית שמש אותה בונה שיינפלד קרויה על שם בנו הי"ד שנרצח בפיגוע טרור. האירוע הקשה התרחש בכ"ו אייר תשל"ח כאשר בנו הבחור אריה יוסף הי"ד בן ה-16.5 שב מבית המדרש גור בירושלים באוטובוס קו 12 לישיבתו ישיבת קול תורה בבית וגן. מטען חבלה שהוטמן באוטובוס גרם להירצחם של ששה נוסעים ביניהם הבחור אריה יוסף הי"ד שנהרג במקום. ייתכן ויש למאורע הזו השפעה על דרכו המדינית של שיינפלד הבאה לידי ביטוי במאמריו הפובלציסטים הקבועים בעיתון האגודאי "המודיע" ובשבועון החרדי "בקהילה".

בערב הבחירות בשנת תשנ"ו שקל הרבי מגור בעל הפני מנחם להעמיד את שיינפלד כנציג הסיעה המרכזית מטעם אגו"י בכנסת ישראל ואף הכין מסמך כוונות והצהרות על ציות למועצת גדולי התורה אלא שנטרפה השעה ומרן בעל ה"פני מנחם" עלה למתיבתא דרקיעא והשיב את נשמתו ליוצרה ואיתה גם הקריירה הפוליטית של שינפלד.

כאמור, כיום עוסק שיינפלד בעיקר בפעילות התנדבותית ובשנים האחרונות תרם לארגון איחוד הצלה בבני ברק לעילוי נשמת ולזכר בנו הי"ד.

למרות עושרו הרב חי שיינפלד בצניעות יחסית ומקפיד להתרחק מפרסום והוקרה. הוא מעדיף לבצע את הדברים בדייקנות פולנית תוך שקט תעשייתי מאשר לצאת ברעש וצלצולים. שיינפלד הוא "אב טיפוס" של איש עסקים גערער ממולח שלא נותן שיעבדו עליו, ומאידך יודע לדבר בסבר פנים יפות עם כל אדם.