המיליארדר היהודי מורטון מנדל הלך לעולמו

מורטון מנדל (צילום: קרן מנדל)

המיליארדר היהודי-אמריקאי מורטון מנדל, הלך לעולמו אמש (רביעי), כשהוא בן 98. מנדל שנולד למשפחה ענייה שעזבה את פולין לטובת ארה"ב, עשה את הונו יחד עם שני אחיו הגדולים, כשהקימו יחד חברה לחלקי חילוף לרכבים.

עם השנים הקימה המשפחה את קרן מנדל שהשקיעה סכומי עתק בחינוך יהודי ובפרויקטים נוספים הקשורים לעולם היהודי ומדינת ישראל.

למרות גילו המופלג, מורטון מנדל היה פעיל מאד עד ממש לתקופה האחרונה והיה צלול לחלוטין. הוא ביקר בישראל פעמים רבות והיה מעורב בפעילות מכון מנדל בישראל, בו בין היתר מתקיימות גם קבוצות של מנהיגים חרדים שפועלים לקידום וסיוע החברה החרדית, מתוך רגישות והבנת העולם הפנימי של החברה החרדית ומתוך הבנה שמהלכים גדולים צריכים להיעשות מתוך החברה החרדית ובשיתוף פעולה הדוק עם ההנהגה החרדית.

מנדל השקיע גם בפרויקטים כלכליים בישראל, כשבין היתר בשנת 2003 רכש את הבעלות על מפעלי פיניציה בירוחם כדי למנוע את סגירתו של המפעל שמשפחות רבות בעיר מתפרנסות ממנו. בשנים האחרונות עמדה פיניציה בלב סערה תקשורתית בנוגע לשמירת השבת, אך מנדל לא התייחס לנושא באופן רשמי.

ספרו של מנדל "הסוד טמון באנשים", נחשב לאחד מספרי הניהול המוצלחים בעולם והוא תורגם גם לעברית.

עו"ד יהודה רוה, מחבריו הקרובים של מנדל, שאף ייצג אותו במשך 30 שנה בפעילותו בישראל, סיפר היום על חברו ועל היכרותם: "רבים מכירים את מורט כמי שהיה פילנתרופ ענק, איש עסקים בחסד וגורו ניהולי, אבל מורט שאני היכרתי היה בעיקר אדם מיוחד ויוצא דופן שהפך לחבר אישי שלי.

"קשה לתמצת את מורט ואת פעילותו במספר שורות, אבל מעל הכול היו שם שלושה דברים שהתבלטו: צניעות גדולה, חתירה מתמדת למצוינות ואולי הכי חשוב - מנהיגות בחינוך שתורמת למערכות החינוך וההשכלה.

כך למשל, כשטכנולוגיה עומדת בראש מעיינם של משקיעים רבים, מורט התעקש להשקיע עשרות מיליונים במדעי הרוח. 'טכנולוגיות זה חשוב, אבל אסור לשכוח את מדעי הרוח' הוא אמר וחתם על עוד שיק לבצלאל או למוזיאון ישראל.

"באחרונה, באחת השיחות הקרובות שניהלו, שאלתי אותו: 'מה הסוד שלך לאריכות ימים ולהמשך היצירה?'. ממרומי 98 שנותיו הוא השיב לי בלי להתבלבל: Never Retire. לעולם אל תפרוש. ואכן, רק לפני שלושה שבועות, בטקס טרום חנוכת המרכז הפילנטרופי שלו בירושלים, צפינו בו והוא היה כתמיד: חד, מדויק וצלול ובוודאי לא כמו מישהו שעומד לעזוב אותנו בקרוב.

"בשבוע שעבר שוחחתי עם רעייתו, ברברה והיא סיפרה לי כי אושפז בבית חולים. החוש שלי לא ניבא לי טובות. אתמול בלילה, כשהתקשר אלי מנכ"ל הקרן שלו, משה ויגדור, בשעת לילה מאוחרת, כבר הבנתי. הערצתי את מורט על מי שהיה וכולנו, גם כאלה שאינם יודעים על גודל תרומתו, חייבים לו תודה על מה שעשה. יהי זכרו ברוך".