הבוקר (שני) התקיים טקס הזיכרון המשטרתי בחלקת המשטרה בבית העלמין הצבאי בהר הרצל. הטקס התקיים במעמד מפכ"ל המשטרה רנ"צ רוני אלשיך, המשפחות השכולות וסגל הפיקוד הבכיר.
במהלך הטקס הדליקה את אבוקת הזיכרון רש"ט בר אברם, אחייניתו של רב פקד אלי אברם ז"ל, מקימה ומפקדה הראשון של יחידת המסתערבים במשמר הגבול, אשר נפל בקרב מול מחבלים ב-26 באוגוסט 1992 (קרב בגינו עוטר לאחר מותו בעיטור האומץ של משטרת ישראל ובצל"ש אלוף פיקוד המרכז).
מפכ"ל המשטרה רנ"צ רוני אלשיך אמר במהלך הטקס: "כמדי שנה, אנו ניצבים כאן, בחלקת המשטרה בהר הרצל, מתייחדים עם זכרם של טובי אנשינו אשר אינם עִמָנו עוד. 1467 שמות, חקוקים על לוח ליבנו. הפיכת העורף לחזית- העבירה נטל בטחוני גובר למשטרת ישראל, שלצערנו יש לו מחיר כבד ברשימת החללים והפצועים של משטרת ישראל.
"גם השנה ידענו אובדן, עת התווספו חמישה עשר שמות נוספים, אל הלוח. פניהם ושמותיהם של חללי משטרת ישראל, מייצגים את כלל גווני הקשת, ממנה מורכבת החברה בישראל. המחיר, כבד מנשוא, אך לעולם נבחן בדיעבד, מול השאלה האם היינו ראויים לו. ככל שנקדם את משימתנו לחיזוק "נורמת הציות לחוק" בחברה הישראלית על גווניה השונים, נחזק את הערבות ההדדית ונתרום משמעותית כמשטרה לרמת "בן האדם לחברו" בחברה- נחזק את הלכידות והחוסן החברתי- ערכי של האומה. אז, נוכל אולי לומר, שאנו ראויים בדיעבד, לקרבן הכבד. אז נוכל לומר, שיש לנו חוסן פנימי שמאפשר לנו לעמוד על נפשנו מול איומים עתידיים".
בהמשך דבריו פנה המפכ"ל למשפחות השכולות ואמר: "במבט שלכם, אנו פוגשים שכול חפץ חיים. שכול דואב וכואב, אך כזה שרוצה להרים על נס את תרומת יקירכם שאינם עוד. שכול שרוצה שנהיה ראויים לקרבנם. בכל פעם מחדש, אני מביט בכם – באלו שאיבדו בן, בת, הורה, אח, בן זוג, ומתקשה למצוא את המילים לנחמה. הזמן אינו מרפא ובוודאי שאינו מקהה את כאב האובדן.
"אולם כאשר אני מנסה לחקור, מהו המסר שלעולם מייצר ניצוץ של נחמה בעיניכם, אני פוגש תמיד את ממד ההנצחה. ממד שלעולם מחפש לתת משמעות למה שעשה יקירכם בחייו. החיבור שלנו כארגון אליכם, נועד לנו השוטרים, לא פחות מאשר לכם. זוהי תחושה של חיבור לרצף שליחותה של משטרת ישראל לכל אורך מאבקה של מדינת ישראל על תקומתה, על זכותה להתקיים ועל רצונה להיות חברה חופשית ושומרת חוק. המשך שליחות מסורה ברוח ערכי יקירכם- זו ההנצחה הראויה ביותר! אנו מצדיעים לכם, על כושר העמידה והחוסן האישי אותם אתם מפגינים במאבק היומיומי עם השכול. אנו מחבקים אתכם, וניצבים כל העת לימינכם. גורלכם נשזר בגורלנו, בקשר אמיץ ובל ינתק".
בסיום דבריו אמר המפכ"ל: "בכל דור, קמו מתוכנו אנשים שאזרו עוז ויצאו לפני המחנה. קמו בלי לבקש דבר: לא תהילה ולא הכרה, לא כבוד ולא שררה. הם העמידו את האחר, את החבר, את המשימה, את הכלל, לפני שלומם וטובתם. חובנו להם, הוא להוקיר את גבורתם, את גבורת הטובים שבשורותינו. כאן, בחלקת ההר הזה, בנוכחות מי שהקריבו את היקר מכל, ובשמם של הנופלים, אנו מתחייבים, כי אירועי טרור ופשיעה רצחניים, לא יצליחו לערער את חוסנו של הציבור ולכן לא ישיגו את מטרתם".