תיקים באפילה

אורי אורבך ז"ל (צילום: באדיבות המצלם)

1.

המשא ומתן הקואליציוני בעיצומו.

כל המפלגות נלחמות על תיקים, סעיפים, שליטה מלאה ולא חלקית, הבטחות הבטחות, מגששים אחרי תיקים באפילה.

פנו כאן בעבר בקריאה נכונה וצודקת לסיעות החרדיות ("היו ליצמנים"), לצערינו, תמיד נהיה בעין העדשה והאומה בקונוטציה של כסף וכסף (אצל האחרים קוראים לזה: "תקציבים, "מקורות מימון").

בואו נעסוק לא רק בתקציבי ישיבות וילדים למרות שזו דרישה מן המוצדקות, אבל אולי נעסוק גם בנושאים כלליים כמו איכות סביבה, (מצידי מצב האוזון ומפלס הכינרת), קצת אפליה מגדרית (חח), זהירות בדרכים, הוקעה גורפת של כל אלימות - גם בתוך מחנינו, פרויקטים צבעוניים ויצירתיים (היו "אורבכים"), ועוד.

2.

בטקס חילופי השרים במשרד לאזרחים ותיקים, השר אורי אורבך ז"ל, איש יקר שרשם מהפיכה תדמיתית ותקשורתית על מעמדו של האזרח הוותיק בישראל אמר שחלומו ש"המשרד לאזרחים ותיקים" ייהפך למושא חלומותיהם של כל חברי הכנסת במשא ומתן הקואליציוני.

בנתיים, לצערינו, אורי נפטר ואיתו חלומו.

הייתי מצפה לפחות מחבריו שילחמו על המשרד הזה ויישמרו (אם רק יישמרו - דיינו) את הישגיו ואת המשך הפעילות המקסימה שבמשרד.

ואני שואלת בשם סבתא סוליקה שלי שתאריך ימים ובשם כל האזרחים הוותיקים בישראל, מייסדי מדינתנו, אבות האומה - האם אין הם ראויים להיות בקדמת סדר היום הלאומי?

אני מחכה ומחכה במשרד ולרגע מרגישה ילדה של אף אחד.

אז אתם שם בשולחן המשא ומתן, לידיעתכם, אנחנו משרד קטן וחכם עם צוות מקצועי מלא נשמה, לשכה משפטית לתפארת, מוקד לפניות ציבור מקצועי ואדיב, שלישי בשלייקס, תחומי בריאות וסיעוד, חינוך מבוגרים וקתדראות, פרויקטים של "והדרת", התנדבות והנצחה, סבים וסבתות לתפארת מדינת ישראל ומלא מלא בזכרונות אורבכיות.

קחו אותנו - אנחנו שלכם.