החקירות נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, פותחות, כך נראה, את הקופסה ובה ריח הבחירות. זוהי אווירה שקצת קשה להסבירה במילים, אך הפעילות סביבה מוכרת וידועה. פתאום צצים להם חוגי בית, חברים מתפקדים ופוקדים, ובעיקר הרבה פוליטיקאים מעדיפים את דרך החיוך, מחפשים את הקהילות שאין להם בית. אלה האובדים שננטשו ללא מנהיג.
וידועה הסצנה של פעילי המפלגות ממלאים את המעברות טרם הבחירות כשבידיהם מתנות ופתקים מלאי הבטחות. אך עם סיומן, אפילו את המסנטייפ איתו הדביקו את המודעות, הם לא השאירו למסכנים. וההבטחות? הן נשארו עד לבחירות הבאות. אבן שושן היה חייב למצוא לזה מילה מהוגנת בשפה העברית.
אחד הקהלים שנראה כי אינו מוצא בית משתייך דווקא לקהל החרדי, "החרדי החדש" - אם תרצו, חרדים עובדים, מודרנים, ואולי אף חרדים בקהילות קטנות שלא התמזל מזלם ובן הקהילה לא קיבל את התואר ח"כ, ונכד האדמו"ר לא זכה להימנות על אותם עובדים עם תלוש גדול, עוזר, וטלפון צמוד.
אותה קהילה, הפכה זה מכבר למבוקשת, אצל המפלגות הגדולות, 'הליכוד', ו'המחנה הציוני' ומפלגות אחרות.
רגע לפני שהבחירות מתרגשות עלינו בעל כורחנו, רצינו להבין מה הם הבטיחו עד כה ומה או האם בכלל הם קיימו.
יעקב וידר, חבר נשיאות הליכוד ויו"ר המטה החרדי במפלגה, תושב בני ברק המשתייך לציבור החרדי. כיום, הצירוף של "חרדי" ו"פעיל ליכוד" נעשה פחות חריג, ויעקב וידר נחשב לבכירים שבהם. כזה שלפני הבחירות הפנימיות במפלגה לבו מתמלא גאווה, כולם דורשים בשלומו ונזכרים שביום ההולדת כתבו לו ברכה על הוול בפייסבוק. והם גם זוכרים את שמו הפרטי ואת העובדה שלבנו הקטן הוא קרא על שם הסבא של הסבתא, 'איזה מתוק הוא היה בברית', הם מפטירים. אבל הם שכחו כי יעקב הוא רווק. טוב לא נורא, העיקר הכוונה.
בשיחה עם "כיכר השבת", מצהיר וידר בביטחה כי "הקולות של החרדים בליכוד מונים לפחות מנדט אחד והפוטנציאל הוא לשלושה, לא פחות".
באשר לכאלו המבקשים גם הם את קולות החרדים, אומר וידר כי "כל המפלגות זיהו את הפוטנציאל, לא רק הדרוזים, הבדואים והאתיופים. כעת, החרדים הפכו לפריט מבוקש".
כאמור, גם במפלגת העבודה, הוקם מטה חרדי, אך וידר מבטל בזלזול את המטה אצל השכנים משמאל וטוען כי "השקפת עולמם של מצביעי העבודה רחוקה כמטחווי קשת מעולם המושגים החרדי. אף פעם לא היינו בשמאל. תל אביב רחוקה מאיתנו מנטלית".
באשר לקולות הקוראים לחרדים להצטרף לסרוגים בבית היהודי, אומר וידר כי "הבית היהודי זו מפלגה סקטוריאלית ואיש לא עוזב מפלגה סקטוריאלית כדי להתחבר לכזו אחרת, הליכוד היא מפלגה של כולם".
ניסינו להבין מה הוא פעל למען החרדים. נראה שהיה מוכן לכזו שאלה. "ראשית אני פועל למען החיילים החרדים בחקיקה. אני פועל למען החרדים הנמצאים באקדמיה. אני פועל למען ייצוגם של החרדים שלא יקבלו בחיים תמיכה מחברי הכנסת של יהדות התורה וש"ס", הוא מספר.
"מה שהכי מצחיק", אומר וידר, "זה שבערב הבחירות הקמפיין של יהדות התורה פנה דווקא לחרדים העובדים ועכשיו גפני מסרב לגנות שיימינג על חיילים חרדים ומצהיר בפה מלא שהוא אינו פועל בכנסת עבוד החרדים העובדים".
"אבל הבעיה", אומר לנו וידר, "שאנחנו לא יכולים להילחם בגלוי במפלגות החרדיות. רצינו בבחירות לצאת בגלוי נגד יהדות התורה אבל גורם בכיר מאד במטה הבחירות של הליכוד הטיל ווטו על כל אמירה נגד גפני".
לשאלתינו, מה מצא ראש הממשלה בנימין נתניהו בחרדים, אומר וידר כי "נתניהו מרגיש בנוח בחברת החרדים, אולי מרגיש מוגן, לא פוחד על עורו ולא חושש שיתקעו לו סכין בגב".
"לדוגמה", אומר לנו וידר, "אפילו בראיונות בתקשורת החרדית נתניהו והבכירים במפלגה לא חוששים להתראיין. הם מבינים ויודעים שלא ייכנסו בהם חזיתית, ולא יחפשו את הצהוב. התקשורת החרדית יותר הוגנת כלפי ראש הממשלה.
כשאמרנון לוידר שלנו זה דווקא הדליק נורה אדומה, וידר דוחה את החששות. "אנחנו החרדים פשוט אנשים טובים לא מחפשים את הרוע בכל מקום ויודעים גם לפרגן".
לסיום, שאלנו את וידר - האם לא נשבר לביבי מכל הפרשיות? "שאלתי את ראש הממשלה לפני תקופה", מספר וידר, "'כמה אתה יכול לסבול את זה?'. ביבי ענה לי: 'אני ימשיך לפי הכוח שישאר לי, כל עוד יש לי כוח אני בתפקיד מנהיג את עם ישראל'". וידר מוסיף ומעיד כי בחודש האחרון נתניהו נראה כאילו הכל חולף על ידו. "זה נראה שהוא בחודש הראשון בתפקידו", מפטיר וידר.
הצגת כל התגובות