מליאת הכנסת אישרה הערב (רביעי) בקריאה טרומית את הצעת החוק שנועדה להגביל את יכולת המימון העצמי של נבחרי ציבור, לפיה תקבע תקרת הוצאות של 100,000 שקלים בשנה כסכום המרבי שנבחר ציבור יוכל להוציא מכיסו כתרומה לטובת פעילות פוליטית שגרתית.
החוק כונה "חוק ניר ברקת", בשל הרצון לצמצם את כוח ראש עיריית ירושלים לשעבר, הח"כ המיליארדר הראשון בכנסת ישראל שמשקיע כסף רב כדי להגיע לתפקיד ראש ממשלת ישראל מטעם הליכוד, ביום שאחרי בנימין נתניהו.
במהלך ההצבעה ערכה הקואליציה תרגיל לח"כ דוד אמסלם, שהגיש את ההצעה הראשונה ונלחם עליה במשך שבועות: היא התנגדה להצבעתו, חשפה את דעת חברי הליכוד - והריצה חוק זהה מטעם ח"כ שרן השכל מתקווה חדשה.
הסיבה לכך כפולה: א. רצון הקואליציה לשלוט בהליך החקיקה ובתיקון סעיפי החוק כפי שהיא מעוניינת. ב. דרישת יו"ר יש עתיד, שר החוץ יאיר לפיד, שהקואליציה לא תקדם את החוק שהגיש אמסלם, לפי ש"מציע ההצעה מוביל שיח אלים ופוגעני במליאת הכנסת ומבייש את הח"כים ואת המליאה", כך כתב לפיד לשר המשפטים גדעון סער.
שלושה עשר חברי מפלגת הליכוד תמכו בהצעת החוק שנועדה להגביל את חברם לקרבות הירושה ביום שאחרי נתניהו: אלי כהן, יואב גלנט, שלמה קרעי, אורלי לוי-אבקסיס, דודי אמסלם, ישראל כ"ץ, קרן ברק, אופיר כץ, גלית דיסטל אטבריאן, יריב לוין, אמיר אוחנה, יובל שטייניץ ומירי רגב. יו"ר המפלגה, בנימין נתניהו עצמו, לא נכח בהצבעה.
ח"כ דוד אמסלם אמר מעל הבימה בשעה שהציג החוק, לפני תרגיל הקואליציה: "לקנות אפשר הכל, גם ארגוני פשיעה קונים בכסף. מי שבאמת הגון וישר לא יכול להצביע נגד החוק - ומי שמצביע נגדו הוא איש מושחת בבסיס. בעוד שבע שנים ישבו כאן מאה מיליארדרים והם יחוקקו חוקים לטובתם כדי שהעבדים ימשיכו לעבוד בשכר מינימום. אין דבר יותר הגון מהחוק הזה".
ח"כ ניר ברקת, שהחוק נועד להגבילו, הגיב: "לצערנו יש עסקנים שעדיין תקועים בפוליטיקה הישנה - והם מפחדים ממני, והפחד שלהם מביא אותם לחוקק נגדי חוק אישי. זה לא יעזור להם! לא באתי לפוליטיקה בשביל לקבל תפקיד או כסף. באתי כדי לתת ולא לקחת, ושום דבר לא יעצור אותי מלהמשיך לשרת את עם ישראל".
הצגת כל התגובות