אחד מהנושאים הכי שנויים במחלוקת ברפורמה המשפטית אותה מוביל שר המשפטים יריב לוין, הוא הרכב הוועדה לבחירת שופטים. ד"ר אביעד בקשי ראש המחלקה המשפטית בפורום קהלת, השתתף היום (שני) בוועדת החוקה והסביר את עמדתו ועמדת הפורום.
לדברי בקשי: "יש המוטרדים מבחירה פוליטית של שני שופטים בקדנציה ברוב קואליציוני. אבל מהלך החקיקה נועד להוביל למצב בו תהיה יכולת לנבחרי ציבור להשפיע על הבחירה. לפי כל הסקירות המשוות – דרך המלך בעולם המערבי למנות שופטים היא ע"י נבחרי ציבור בלבד. *אם הציבור לא יכול לקבוע באמצעות נבחריו מי השופטים, דבר שישפיע לדוגמה על תחום הענישה או קצב טיפול בתיקים וכמובן על שאלות אידאולוגיות, זה הופך את בימ"ש לסוג של מועדון סגור שאפילו להכרעת הרוב אין אפשרות להשפיע עליו".
"ההצעה המקורית הייתה נכונה", הסביר בקשי והוסיף: "אך כשהולכים לדרך ביניים של פשרה בין עמדות, זו דרך נכונה כי אומרים מצד אחד שאם יש מי שחושב שלא נכון שייפול בחלקה של קואליציה מסוימת בנק רחב מדי של מינויים. ההצעה נותנת מענה ואומרת שהמינויים הללו יוגבלו לשניים בקדנציה ומשם ואילך יזדקקו להסכמות. ההצעה הנוכחית מונעת מצב בו אף אחד מ-15 השופטים לא ימונה לפי השקפת הממשלה. מינוי השופטים מבטא את רצון הציבור. בשאלה ערכית אני מצפה שיהיה ביטוי לעולם הערכים המגוון".
עוד הוסיף ד"ר בקשי ואמר: "אני לא חושב שנכון שמהמינוי הרביעי תהיה דרישה לאצבע של שופט. השופטים צריכים להיות חלק מההליך, אבל לא באופן שבו נתונה לבימ"ש קטגורית היכולת לומר שהוא לא מוכן לקבל שופט שקיבל הסכמה של הקואליציה והאופוזיציה יחדיו. יש להסתפק בכך שתהיה אצבע נוספת או של האופוזיציה או של השופטים ללא וטו ייחודי לרשות השופטת".
ח"כ אורית פרקש הכהן שהשתתפה בדיון בוועדת חוקה, ניסתה לקטוע את דברי בקשי, ואף הוסיפה: "עם ישראל צריך להגיש תביעת נזיקין נגד ממשלת ישראל ופורום קהלת".
כזכור, מוקדם יותר היום, הציג יו"ר הוועדה את מתווה הפשרות של הקואליציה ואמר: "אנחנו מקיימים - מתחילים בתיקון מערכת המשפט. הצעד הראשון - משנים את שיטת בחירת השופטים בישראל".
העדכון המלא של רוטמן בנוסח הצעת חוק יסוד השפיטה
1. הועדה לבחירת שופטים תכלול 11 חברים: 3 שופטים, 3 שרים, 3 חכים מהקואליציה ו-2 מהאופוזיציה. הוצאנו את לשכת עורכי הדין מהוועדה (!) הרחבנו את הייצוג של נציגי הציבור (!) והענקנו ייצוג הולם ושווה לכל אחת משלוש הרשויות - שופטת מחוקקת ומבצעת.
2. בבחירה לעליון הנציגות של הרשות השופטת בוועדה תיוותר כפי שהיא כיום - נשיא העליון ושני שופטים שייבחרו על ידי חבר השופטים.
3. בבחירה לערכאות מחוזי ושלום, יוחלפו שני שופטי העליון בנשיאי מחוזי ושלום - הם ייבחרו על ידי נשיאי בתי המשפט ולא על ידי נשיאת העליון כפי הכוח המוחלט שהיה לה עד עכשיו. בבחירת שופטים לבתי הדין לעבודה ישב נשיא בית הדין הארצי במקום נשיא השלום.
4. בכל קדנציה, 2 המינויים הראשונים לעליון יהיו ברוב רגיל - כלומר ברוב של הקואליציה. המשמעות - בכל פעם שהעם ייצא לקלפי בבחירות הוא יבחר קואליציה שיהיה לה הכוח למנות 2 שופטים לעליון. החל מהמינוי השלישי והלאה לעליון יהיה צורך שיצביע בעד המינוי גם נציג אופוזיציה, ומהמינוי הרביעי והלאה גם נציג אחד מקרב השופטים - ככה אנו מונעים השתלטות פוליטית על הוועדה.
5. בבחירת שופטים לערכאות נמוכות - מחוזי ושלום - יידרש רוב של 7 חברים. המשמעות - לשופטים לא יהיה וטו, הם יצטרכו להגיע להסכמות עם הקואליציה.
6. לראשונה נקבע בחוק שיערך שימוע פומבי בוועדה לבחירת שופטים כך שכל עם ישראל יוכל לשמוע את עמדת המועמדים לעליון ולנהל דיון ציבורי ושקוף על עמדותיהם.
הצגת כל התגובות