חבר-הכנסת אמנון כהן, נציג העדה הבוכרית בש"ס, הפך לחבר-הכנסת הכי פעלתן בציבור החרדי, ולא במקרה. הצצה קלה לפעילות שלו בשבוע האחרון, מספקת הצצה מדהימה לעבודה פלמנטרית מרשימה, ויותר מכך לסיוע המשמעותי שלו גם למגזר החרדי.
גולשי 'כיכר השבת' בקושי נחשפים לפעילות של ח"כ כהן, בעיקר בגלל סיבה עיקרית: אין לו דובר בציבור החרדי (וספק אם הוא מעוניין בכלל) שמקדם כל אמירה שלו בכנסת, או כל ביקור שערך באירוע כזה או אחר.
ח"כ כהן, המכהן כיו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה בכנסת, כותב באתר הרישמי שלו: "אני מאמין כי כוחנו טמון באמונתנו בבורא עולם ובהליכתנו בדרכיו, דרכי שלום, צדק ושוויון". פי וליבו שווים. לא לחינם הוא קיבל לפני מספר שנים את אות אביר איכות השלטון לרשות המחוקקת כאות הערכה על "תפקודו המצוין כיושב ראש ועדת הכלכלה של הכנסת".
בדקנו את הפעילות של ח"כ כהן בשבוע האחרון והופתענו. לא רק מכמות הצעות החוק המשמעותיות שהוא מקדם בוועדה - ומתוקף תפקידו יש לו השפעה רבה על קידום ההצעות בוועדה בראשותו - אלא מההתערבות שלו בכל דיון ודיון ומהאמירות הברורות שלו בכל נושא שעולה להצעה.
כך בניזרי שוחרר מוקדם
ועדת הפנים והגנת הסביבה, בראשות ח"כ כהן, אישרה בשבוע שעבר מתקן כליאה חדש שיאפשר שחרור מנהלי של כ-600 אסירים.
האישור זירז את שחרורו של השר לשעבר שלמה בניזרי שהשתחרר ביום חמישי שעבר.
תקן הכליאה הינו מספר האסירים המקסימלי שבתי הסוהר יכולים להכיל. במידה ומספר האסירים בפועל, עובר את תקן הכליאה, משוחררים האסירים שזמן שחרורם קרב אם הם אסירים שנשפטו לתקופה של עד 4 שנים או אם הם נשפטו ליותר מארבע שנים אך זכו לניכוי שליש ממאסרם בגין התנהגות טובה (שחרור על תנאי).
תקן הכליאה הקודם עמד על 17,700 אסירים ואילו תקן הכליאה החדש עומד על 16,873. התקן החדש אושר לתקופה של שנה.
בפתח הדיון אמר ח"כ כהן, יו"ר הועדה, כי בחודש נובמבר האחרון, הוא פנה לשר אהרונוביץ' לאחר שבעקבות עסקת גלעד שליט, בה שוחררו למעלה מ- 1000 אסירים ביטחוניים, נמנע שחרור מנהלי של אסירים פליליים, וביקש כי תקן הכליאה יידון מחדש.
לטפל בהתנהגות אלימה של שוטרים
ביום רביעי שעבר דנה ועדת הפנים בהצעת החוק של חברי-הכנסת אורי אריאל (האיחוד הלאומי), ד"ר דב חנין (חד"ש) וניצן הורוביץ (מרצ), המדגישה את חובת הזדהות השוטרים ואת חובת ענידת תגי הזיהוי.
הצעת החוק מחייבת את השוטר בענידת תג זיהוי בכל מצב ובכל עת, מחייבת אותו להזדהות במהלך ביצוע תפקידו, ומטרתה העיקרית להרתיע שוטרים מהתנהגות אלימה ולא ראויה.
לא פעם חרדים נפגעו משוטרים שלא לבשו תג זיהוי - כך שהם לא יכלו להתלונן עליהם.
"אם לא נדע לטפל בתפוח הרקוב הזה, זה ישפיע על כל המערכת", אמר ח"כ כהן. הוא סיפר את סיפורו של תושב רמלה, אזרח ותיק שהכיר מתקופת כהונתו בעיריית רמלה, שפנה אליו וסיפר לו בבכי על היחס המשפיל שקיבל משוטר, על לא עוול בכפו.
כאשר אותו אזרח ניסה להתלונן, "העבירו אותו מאגף לאגף, והמסכן לא ידע מה לעשות", סיפר ח"כ כהן.
לסיכום, אמר ח"כ כהן כי הכנסת חייבת לחזק את המשטרה למען האזרחים, אבל חייבים לעשות בדק בית ולבדוק מיהם האנשים שמקלקלים את כל המערכת. "אם המערכת לא תדע להוקיע את האנשים האלה, הכנסת תחוקק חוק שאולי יעביר את המסר טוב יותר".
הסוף לטרטור הגרים
ביום שלישי שעבר, אישרה הוועדה של ח"כ כהן לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק מרשם האוכלוסין של חברי-הכנסת דוד אזולאי, איתן כבל, פניה קירשנבאום וזבולון אורלב.
בפתח הדיון, הסביר ח"כ אזולאי כי הצעת החוק נוסחה בעקבות דיון מיוחד, בו נחשף כי קיימים מקרים רבים של אזרחים שיהדותם אושרה בבתי דין רבניים אולם משרד הפנים סירב לרשום אותם כיהודים, שכן לטענת משרד הפנים, פסק בית הדין הרבני אינו מהווה "תעודה ציבורית" או ראיה להיותם יהודים.
בדיונים קודמים, הופיעה בפני הוועדה גב' יהודית וייצמן, יהודייה שנישאה כדת וכדין בישראל ליהודי, אולם בשל העובדה שסבתה נאלצה להמיר את דתה לפני מלחמת העולם השנייה, ילדיה לא הוכרו כיהודים. יתרה מזאת, למרות שבית הדין הרבני בטבריה הכיר ביהדותה, משרד הפנים לא הסכים לקבל את פסק בית הדין וסירב לרשום אותה כיהודייה.
בהצעת החוק הנוכחית, הוצע להכיר באישור יהדות המתקבל כפסק דין בבית דין רבני, כמסמך קביל שניתן לפיו לרשום אזרח כיהודי.
בסיכום הדיון אמר ח"כ כהן, יו"ר הועדה, כי מדובר בבשורה של ממש שתמנע טרטורם של אזרחים. כאמור, הצעת החוק אושרה לקריאה שנייה ושלישית, פה אחד, ותועלה בקרוב להצבעה במליאה.
פיתרון אמיתי למשבר הדיור
בתחילת השבוע שעבר התחילה הוועדה להכין לקריאה ראשונה את הצעת החוק הפרטית של ח"כ ישראל אייכלר - הצעת חוק התכנון והבניה (תיקון – פיצול דירות).
עיקרה של הצעת החוק הוא מתן האפשרות לבעלי דירות לפצל את דירותיהם למספר יחידות דיור, ללא צורך בהיתר בניה וללא תשלום דמי היטל השבחה כל עוד הדירה משמשת להשכרה.
הצעת החוק, מבקשת ליצור מצב, בו ניתן יהיה לפצל עשרות אלפי דירות גדולות (מ- 100 מ"ר) לדירות קטנות יותר (שאינן קטנות מ- 35 מ"ר) המכילות, כל אחת, מטבח, שירותים וכניסה נפרדת.
בפתח הדיון, אמר ח"כ כהן, יו"ר הועדה, כי הצעת החוק היא הגיונית וראוי למזגה עם הרפורמה בחוק התכנון והבניה. כך, בהוראת שעה לחמש שנים, ניתן יהיה להבטיח מלאי של דירות קטנות להשכרה.
נציג האוצר, מר אמיר רשף, אמר כי שר הפנים חתם כבר על תקנות לפיצול דירות וכי הממשלה מתנגדת להצעת החוק כפוי שהוגשה. נציגי משרד הפנים, אמרו גם הם כי הם מתנגדים להצעת החוק, שכן ציפוף הדיור ללא היתר ייצור מצב בו התשתיות הקיימות (גנים, חניות תשתיות ביוב) לא יעמדו בגודל האוכלוסייה החדש.
בתום הדיון הציע ח"כ אמנון כהן לח"כ ישראל אייכלר לשבת עם משרדי הממשלה השונים על מנת לתאם נוסח של הצעת חוק שניתן יהיה למזג בקרוב כהוראת שעה עם רפורמת התכנון והבניה.
מלחמה בעובדים הבלתי-חוקיים
ונסיים בבשורה שתקל עם רבים מאיתנו. הוועדה אישרה לקריאה שניה ושלישית את הצעת חוק שהייה שלא כדין (איסור סיוע).
הועדה קיבלה באופן חלקי את בקשת המשרד לביטחון פנים לקבוע בחקיקה קבועה ענישה מחמירה למסייעים לשב"חים (שוהים בלתי חוקיים).
כוונת המשרד לביטחון פנים הינה להפוך את הצעת חוק מהוראות שעה לחוק קבוע. החוק מטיל ענישה מחמירה על מי שמסייע בהלנה, הסעה והעסקה של שוהים בלתי חוקיים, שכן בעבר כמו גם בהווה, שב"חים רבים מעורבים גם בפעילות טרור.
ייצוין עוד כי החוק קובע חזקה כלפי נהגי מוניות ומחייב אותם לבדוק תעודות זהות ותעודות שהייה של נוסעים במרחב התפר. בהחלטה שהתקבלה היום בוועדה הוחלט לקבוע כחוקקבוע את הענישה המתייחסת לארגוני הסעה או סיוע אך להותיר בהוראת שעה לשנתיים את הענישה המתייחסת לנהגי מוניות ולבחון את המדיניות המתייחסת אליהם בעוד שנתיים.
בדיון שהתקיים אמר ח"כ כהן כי בדיון הקודם ביקש לוודא שהאישורים שנושאים שב"חים אינם מסובכים להבנה על ידי נהגי המוניות ובכך רצה לוודא שהם לא ייענשו באופן לא מידתי.
כעת, לאחר שקיבל את מגוון האישורים, הוא נוכח לדעת כי בדיקת האישורים אינה מסובכת וכי נהגי המוניות יכולים להתמודד עם דרישות החוק.
נציג הפרקליטות, עו"ד איתמר גלבפיש, אמר כי בכל מקרה הפרקליטות מנהיגה מדיניות בה היא אינה תובעת נהג מונית או מסיע מזדמן שנתפס בפעם הראשונה.
ח"כ חנין ונציגת האגודה לזכויות האזרח ביקשו להשאיר את החוק כהוראת שעה. נציגי ארגוני נהגי המוניות ביקשו להחריג את נהגי המוניות מהוראות חוק לחלוטין שכן לטענתם בדיקת תעודות הנוסעים הינו נטל נוסף שהמדינה מטילה עליהם בנוסף למטלות אחרות המוטלות עליהם כבר היום. בדיון נטען שבששה עשר מקרים נהגים הובאו לדין.
בסיכום הדיון, הוחלט, כאמור לאשר את הצעת החוק לקריאת שנייה ושלישית והיא תעלה בקרוב להצבעה במליאה.
יצויין כי באחרונה אירעו מקרים רבים בערים החרדיות, בהם התנכלו עובדים זרים לנערות חרדיות.