״מחר ב6:29 נציין חצי שנה למתקפת הטרור האכזרית ולטבח הנורא. חצי שנה לפשע נגד אחיותינו ואחינו, נגד מדינתנו, נגד האנושות. למלחמה "כבדת ימים וכבדת דמים".
היום, קיבלנו את הבשורה המרה על איתור והבאת גופתו של אלעד קציר, בן קיבוץ ניר-עוז מרצועת עזה. את חנה קציר, אימו האהובה, שאיבדה את בעלה רמי בבוקר הנורא ההוא פגשנו בבית החולים שיבא לאחר ששבה משבי החמאס. אשה אצילת נפש. תנחומים כנים לכל משפחתה ובמיוחד לכרמית פלטי קציר, בעלת הלב הטוב והרגיש.
חצי שנה שאחיותינו ואחינו מוחזקים בידי אויב אכזר, שהלב שלנו מחסיר פעימות, יום אחרי יום, דקה אחר דקה - יחד איתם, שם. חצי שנה שאנו - העם כולו - מלווים, תומכים, מחבקים את משפחות החטופים. לא שוכחים לרגע, לא אותן ולא את יקיריהן. הסבל הנורא של החטופים והמשפחות מטלטל את הנשמה ולא מרפה. מיכל ואני רואים זאת כמעט מדי יום, כשאנו פוגשים משפחות חטופים ועושים כל מאמץ לסייע להן, לחזק אותן במאבקן חובק העולם, לפתוח דלתות עבורן ולהפגיש אותן עם מנהיגי משפחת העמים ועם הארגונים הבינלאומיים. חצי שנה שאנו נפעמים מהעוצמות ומהאמונה הבלתי מתפשרת של המשפחות הגיבורות האלה. הברית הבסיסית ביותר בין מדינה לאזרחיה, מחייבת אותנו לעשות הכל – ביצירתיות, בהתמדה, בנחישות - ולפעול בכל דרך ובכל כיוון שישיבו אותם הביתה.
חצי שנה שצה"ל וכוחות הביטחון שלנו, בסדיר ובמילואים, פועלים בכל זירה, בכל חזית, בכל הכוח – להחזיר את החטופים ולמגר את הטרור. חצי שנה לתוך המלחמה, וגם בימים המתוחים האלה אנחנו יודעים – יש לנו צבא שיעמוד נגד כל אויב, רחוק וקרוב כאחד. אנו מייחלים להצלחתם ולחזרתם של הלוחמים בשלום, מחבקים את המשפחות השכולות, ומתפללים לרפואת הפצועים בגוף ובנפש.
חצי שנה שרבים מאזרחי ישראל בצפון ובדרום עדיין לא שבו לנוף מולדתם. אסור לשכוח שמדובר בעדיפות לאומית עליונה - להשיב אותם הביתה ולסייע להם בשיקום ובבניית חיים של ביטחון, שגשוג ושלווה.
חצי שנה, ולמרות הכאב והטלטלה אני מלא תקווה ומאמין בנו. חצי שנה שאני רואה את החברה הישראלית במלוא תפארתה. את הערבות ההדדית בחזית ובעורף - למרות כל המחלוקות, את הדבקות בחיים, את ההקרבה למען האחר, את החוסן הישראלי שאין שני לו. חצי שנה שאני רואה ישראליות וישראלים רבים כל כך שעושים הכל בשביל להיות ראויים. חצי שנה, ובכל יום אני חש מחדש גאווה עצומה להיות חלק מהעם הזה.
חצי שנה עברה וקשה לדעת אילו אתגרים עוד ניצבים בפנינו. אבל למרות הדרך הארוכה והקשה, אני מתבונן עליכם, אזרחיות ואזרחי ישראל, ויודע - אנחנו עוד נשקם, ונרפא ונבנה, ונקבע מזוזות, וניטע, ונקצור בשמחה את מה שזרענו בדמעה, ונוכיח לעולם כולו: עם ישראל חי!״