"עבדתי ארבעים ושמונה שנים באגד", פותח ששי קרקו את שיחתנו, "לפני עשרים ושש שנים עברתי טיפול בעיניים ומאז שלחו אותי לפניות הציבור, לטפל במעטפות. אחרי חודש בתפקיד התחלתי לעזור לאנשים בנושא אבידות. כל מי שפנה אלי, טיפלתי בפניה שלו בכבוד.
>> למגזין המלא - כנסו
"אמרתי לו להגיד את מאמר חז"ל הידוע למציאת אבידות: 'אמר רבי בנימין הכול בחזקת סומין עד שהקב"ה מאיר את עיניהם'. היו מי שניסו להצר את צעדי בתוך החברה, אך הרב שלי, הרב שלום שם טוב, אמר לי 'אל תפחד מאף אחד בשביל לעזור לאנשים'".
לששי יש סייעתא דשמיא. מישהו יכול לפנות אליו שאבדה לו טלית ותוך חצי שעה מרגע הפניה מסוגל ששי להגיד 'מצאתי. הטלית בדרך אליך'. בזכות קשריו, חוש הריח המפותח שלו והרבה סייעתא דשמיא, הוא מוצא פעם אחרי פעם מציאות של אנשים איבדו אותם בשיטוטיהם בתחבורה הציבורית.
מוצא לפנסיה
"לפני שלוש שנים הוציאו אותי בחברה לפנסיה ואז אני עוזר לאנשים בלי כלים וללא מחשב אבל אם הרבה השגחה של הקב"ה". כיום, גם שרים, חברי כנסת ועוזריהם יודעים, אם אתה רוצה למצוא מציאה שאבדה בתחבורה הציבורית – תפנה לששי. הוא כבר יטפל.
מדי יום מקבל ששי כחמישים פניות טלפוניות ועוד עשרות פניות במייל. כל מי שמאבד ארנק, שטריימל, מזוודה ועוד, פונה אליו ומקבל שירות.
אומנם בחברה הוא כבר הפסיק לעבוד, אבל עובדי החברה יודעים על כך שהוא מצליח למצוא מציאות של אנשים ומאחורי הקלעים הם מפנים אליו אנשים שאיבדו את חפציהם.
"עד היום החזרתי כאלף זוגות תפילין לאנשים שאיבדו אותם", שח ששי.
"התחושה אחרי שאני מחזיר למישהו תפילין זה סיפוק אדיר. אני עושה את זה מהנשמה. זה לא משהו שאתה לומד 'איך להחזיר אבדות', זה משהו שהקב"ה נותן בהשגחה פרטית. יש אנשים שעוזרים לי בזה, כמו לדוגמה משה, בחור חרדי מבני ברק שמסייע רבות, וכאן המקום להודות לו".
שאלת השאלות
אם יש שאלה שהכי מסקרן לשאול את ששי היא: איך באמת אתה מוצא אבדות?
ששי מחייך ומוכן לגלות קצת מהעבודה: "יש לי את הטלפון האדום של הקב"ה. אני מתקשר ומבקש שיעזור לי למצוא את האבידה. מדובר בהרבה אלתורים. לכל אחד אני פונה אחרת. פעם פונה לנהגים, פעם למנהל במקום כזה או אחר. הקב"ה מראה את הדרך הנכונה לפעול".
מוצא את רוב האבדות
אם החברות השונות אומרות ש-95% מהאבידות הם לא מצליחות להחזיר, הרי שאצל ששי זה בדיוק הפוך. הוא מצליח להשיב לרובם של הפונים את האבידות.
הוא מצר על כך שאין נוהל מסודר אצל החברות השונות איך לטפל באבידות. ברור שהנהג צריך להחזיר לסניף ועל הסניף לדווח על אבידה במערכת, אך בפועל לא תמיד זה קורה, בלשון המעטה. מי עוקב ובודק שכל האבידות מטופלות? אין לו תשובות לשאלות הללו.
תפילין בטייבה
לבקש מששי לבחור את הסיפור שהכי מרגש אותו זה כמו לבקש מאבא להגיד איזה ילד הוא הכי אוהב. הסיפורים זורמים מפיו של ששי שקשה לעצור אותו. קצרה היריעה מלהכיל ולכן נביא רק כמה מובחרים.
"משפחה מצאה מזוודה, עליה היה כתוב מספר טלפון, אלא שכמה שהם ניסו להתקשר אליו – הבן אדם לא ענה. מסתבר שהוא אזרח תושב חו"ל שקנה בתחנה המרכזית טוקמן. ניגשתי לבעל דוכן סלולר בתחנה המרכזית וביקשתי שיבדוק לי מי קנה את זה. הוא עשה את הבירורים שלו וככה הצלחנו להגיע לבן אדם הזה והחזרנו לו את המזוודה".
עוד סיפור תפילין מרתק התרחש בעיר טייבה שבמשולש. "התקשר אליי יום אחד בחור מהישיבה בתפרח, שאיבד פעם תפילין ועזרתי לו למצוא אותן. אמרתי לו: 'שוב איבדת?' הוא אמר: 'לא, הפעם זה חבר שלי'. החבר סיפר לי שאיבד תפילין בקו אוטובוס לפני ארבעה חודשים. חיפשתי מי נהג בקו הזה, ואיזה אוטובוס זה היה באותו יום ובאותה שעה. הצלחתי לאתר את האוטובוס הזה, הוא היה של אגד הסעים, אבל הסתבר שלמחרת האוטובוס נמכר לערבי בטייבה”.
כיוון שששי דובר ערבית מבית, הוא התקשר למנהל חברת האוטובוסים מטייבה ודיבר איתו בשפה שלו. ששי מספר: "אמרתי לו: ‘כיף חאלק אבו יוסוף? האוטובוס הזה והזה נמצא אצלך? תעשה לי טובה, תעלה למעלה ותראה אם אתה מוצא שם משהו’. הוא ענה לי: ‘עלא עיני’, עליי. עלה למעלה, אמר שמוצא ספרי קודש ותפילין. עכשיו, לך תביא אותם מטייבה. חיפשתי במוסך נתניה של אגד אם מישהו שעובד שם גר בטייבה. ובאמת, אחד העובדים גר בטייבה ואמר לי: אין בעיה, מחר אני מביא לך. תוך יומיים נתתי את התפילין בחזרה למשפחה".
המעטפה של 46 אלף שקל
"סיפורי תפילין זה הכי מרגש ומספק", מעיר ששי, "אבל אין ספק שגם הסיפור עם המעטפה הוא אחד הגדולים", ועוד לפני שנשאל, ששי מספר: "הגיע מישהו לתחנה מרכזית ואמר שאבדה לו מעטפה עם ארבעים ושישה אלף שקלים. הוא בא לפתוח פניה, אבל אז התברר לו שהנסיעה הייתה בכלל ב'אגד הסעים'. הוא לא ידע מה לעשות. הכנסתי אותו אלי, הרמתי צלצול למנהל של אגד הסעים, בדקנו וראינו שהמעטפה אצלם, אצל נהג ערבי, דאגתי להביא לו את המעטפה לידיים, שיהיה רגוע".
טיפ בנושא אבדות
"לכתוב שם וטלפון בתוך המזוודה והתפילין בגדול ובמקום בולט", מציין ששי, "והיה ומצאתם אבידה באוטובוס ואתם לוקחים אותה – תגידו קודם לנהג. כדי שאם אחר כך מי שאיבד אותה ירצה למצוא אותה – והוא כבר מצא את הנהג – שיהיה לו למי לפנות הלאה כדי לקחת את החפץ שאיבד".
את פעילותו בתקופה האחרונה מקדיש ששי לזכר האחים פלאי הקדושים שנרצחו על קידוש ה'. "האירוע המזעזע תפס אותי והחלטתי שאם יש לי זכויות - שהם יהיו לעילוי נשמתם הטהורה"
"אני לא מחפש הכרת הטוב על מעשיי", מצטנע ששי, "אני מחפש שאנשים יעזרו זה לזה. שישימו יותר לב לכל הנושא הזה של אבידות כי אין מי שמטפל בזה וחבל. מדובר בעוגמת נפש של אנשים. בפתחה של שנה אני מאחל שנאהב אחד את השני ושתגיע הגאולה לעם ישראל".
הצגת כל התגובות