קונים ליד הבית: אחד מסימני התקופה הוא פריחה מחודשת של המרכזים המסחריים הנמצאים בתוך השכונות, על פני מרכזי הקניות הגדולים כדוגמת קניונים. הדבר בא לידי ביטוי בגידול משמעותי של שטחי מסחר שכונתיים, כאשר חברות נדל"ן גדולות שזיהו את השינוי בהרגלי הקניות כבר לוטשות עיניים לתחום. יזמים פרטיים וקבוצות הנדל"ן והקניונים מבקשים כיום לרכוש או להקים מרכזים כאלה, ובעלי רשתות רבות מעדיפים אותם על פני הקניונים.
בישראל פועלים כיום 424 מרכזים מסחריים בשטח כולל של כ-4 מיליון מ"ר, מרביתם קניונים ופאוור סנטרים. לפי נתונים שפורסמו בעיתון 'גלובס', חלקם של האחרונים הולך וקטן, בעוד שהחלק של המרכזים השכונתיים הולך וגדל, גם מבחינה מספרית וגם בנתח השטח אותו הם תופסים. בעשור האחרון נפתחו 46 מרכזי מסחר שכונתיים בשטח של כ-189 אלף מ"ר, וב-2018 הגיעה המגמה לשיא עם פתיחה של 10 מרכזים שכונתיים חדשים, המהווים תוספת של 49 אלף מ"ר שטחי מסחר. המגמה הזו צפויה להימשך: לפי הערכות, בארבע השנים הבאות מתוכננים להיבנות לפחות 37 מרכזי מסחר שכונתיים, בשטח כולל של כ-149 אלף מ"ר.
הסיבות לפריחה המחודשת של המרכזים השכונתיים הן רבות. בניגוד לקניונים או מרכזים מסחריים פתוחים, במרכז שכונתי לא תמצאו את כל רשתות הגדולות, שהן הנפגעות העיקריות מהקניות ברשת, אלא פתרונות לצרכים יומיומיים. אנשים הולכים למרכז השכונתי בשביל סופרמרקט, מאפייה, קונדיטוריה, מתנות וספרים, חנות צעצועים ושירותים בסיסיים כמו דואר, קופת חולים ובנק. כל זה ניתן לקבל ליד הבית, בלי לעמוד בפקקים האינסופיים בדרך למרכז הקניות הגדול.
הפוטנציאל הגלום בפורמטים השכונתיים לא חמק מעיני יזמי נדל"ן, שרואים התחזקות הולכת וגדלה של בפדיונות של מרכזים שכונתיים וקניונים שכונתיים, "היום לוקח לאנשים הרבה יותר זמן להגיע לעבודה כי יש יותר עומסים על הכביש, וגם כי קשה יותר למצוא חניה מתחת לבית. המשמעות היא שאנשים מעדיפים לא להזיז את האוטו. לכן הם מחפשים את הקניון השכונתי או את המרכז השכונתי", אומר אחד היזמים.
יקי רייסנר, בעלים חברת 'רייסדור' מוביל כבר שנים את בניית מרכזי המסחר בשכונות החרדיות כמו מרכז רייסדור בבני ברק ומרכז רייסדור באלעד שהפכו להצלחה רבה, ובימים אלה משלימה את בנייתם של עוד שבעה מרכזי קניות שכונתיים בסמוך למיזמי מגורים שהיא בונה. בחריש, קריית גת, ראש העין, בני ברק, גבעת שמואל, אופקים ושדרות.
"המרכזים השכונתיים מתוכננים כך שיספקו אפשרות קנייה יומיומית נוחה, גודלם נע בין 1,000 ל-7,000 מ"ר, והקנייה שמתבצעת בהם היא בעיקר ייעודית. מבחינת התמהיל, העוגן העיקרי של המרכזים השכונתיים הוא הסופרמרקט. יתרת השטח נתפס על-ידי חנויות מסוגים שונים, ביניהם שירותים דוגמת בנק, דואר, ניקוי יבש, בית מרקחת, מרפאות ועוד. המרכזים הללו מספקים לתושבים את השירותים הבסיסיים הנחוצים להם מבלי להתרחק מהבית", אומר רייסנר.
כדוגמה, מציין יקי רייסנר את רחוב הלח"י בבני ברק הצמוד לקניון איילון, הנחשב לאחד הרחובות השוקקים ביותר ובימים אלו רייסדור בונה במקום שני מגדלי משרדים ומרכז מסחרי. "למרות הסמיכות לקניון, הביקוש למרכז המסחרי רק עולה. אם בעבר, דמי השכירות בקניון עמדו על 400 ₪ למ"ר וברחוב הלח"י 100 ₪ למ"ר, כיום המחיר בקניון ירד ל-300 ₪ למ"ר ורחוב הלח"י מתקרב כבר ל-200 ₪, וזה שינוי שילך ויימשך", אומר רייסנר
לדבריו, מבחינת שוכרי החנויות זו עסקה שכמעט תמיד כדאית. הבנייה המאסיבית היום לגובה, יוצרת שכונות מרובות תושבים וכך גם כדאיות כלכלית למרכזים קטנים במרכז השכונות. בנוסף, דמי הניהול המשולמים בגין התחזוקה השוטפת של המרכז המסחרי, (כמו אבטחה וניקיון, וניהול המקום) נמוכים משמעותית מאשר בקניונים וכך גם דמי הארנונה. "במרכזים האלה יש כיום הכל, רק בקטן יותר. לאנשים כבר אין סיבה לצאת מהשכונה, להיכנס למכונית ולנסוע לקניון. לכן, פוטנציאל הצמיחה של המרכזים הללו נמצא כל העת בגרף של עליה", אומר רייסנר.