עברו שעתיים מאז שבן הזוג שלכן אמר שהוא יפנה את האשפה מן הבית והוא עדיין רובץ על הספה, שקוע לגמרי במשחק סודוקו. האם אתן: א. מזכירות לו את המשימה שממתינה לטיפולו או ב. נאנחות בקול רם, תופסות את השקיות וגוררות אותן מהדלת בכעס.
אם בחרתן בתשובה השניה, אז אתן כנראה "קדושות מעונות" בכל הקשור למטלות הבית.
מה זה בעצם "קדוש מעונה" במטלות הבית?
זה מישהו שלוקח על עצמו את כל חובות הבית או את רובן כדי לנפנף בכך שהוא, ובכן, לוקח על עצמו את כל חובות הבית. בעוד שלכל נישואין יש כללים משלהם בכל הנוגע לטיפול במטלות, ה"קדושים המעונים" בדרך כלל מרגישים כאלו כאשר הם חשים שעומס המטלות אינו הוגן, אינו מתחלק שווה בשווה וגורסים כי עדיף וקל להם יותר לטפל בהן בעצמם, מאשר לנהל עימות על העניין עם הפרטנר שלהם.
אז איך נוכל למנוע התרחשות שלילית זו מלהופיע במערכות היחסים בינינו, לטווח הרחוק? הנוירופסיכולוגית, ד"ר סנאם חפיז, מגלה כיצד לנטרל את תחושת הקדוש המעונה, אחת ולתמיד.
אז מה באמת משחק כאן?
לדברי חפיז, "קדושים מעונים" יוצאים מגדרם כדי להימנע מעימותים ואנחנו לגמרי מבינים את זה. העלאת טרוניות (כמו ערימת הכלים המלוכלכים בכיור) יכולה להצטייר כנסיון לריב עם בן / בת הזוג. אולם חפיז מגלה כי השיחות הכנות הללו הן הדרך היחידה להימנע מבעיות, במיוחד מכיוון שהתמרמרות ותחושת הקדוש המעונה הולכות יד ביד.
"התעמתות עם סיטואציה במערכת היחסים שלכם שמעצבנת או מלחיצה אתכם, עלולה להוביל לקביעת ציפיות ברורות. ככל שתמתינו יותר עם הטיפול בבעיה, הדבר יתחיל להעיק עליכם ובהמשך על הזוגיות", היא מציינת.
בעוד שהקדושים המעונים עשויים לחשוב שהם שומרים על השלום על ידי טאטוא הרצפות בשקט, הם באמת בונים מתח בתוכם ובתוך מערכת היחסים שלהם.
איך זה משפיע על מערכת היחסים שלכם?
אם אתם נושאים על כתפיכם את כל האחריות בבית, זה מראה שאתם לא יכולים לסמוך על בן זוגכם שיעזור. חפיז מציינת כי הטלת ספק באמון הזה, יכולה לחרוג מביצוע מטלות ולעבור לתחומים אחרים בנישואין שלכם כמו כספים ונאמנות. "תסכול ממשימות משק הבית והתחשבות יתר יכולה לגרום לבעיות אחרות וכשהכל מתפוצץ, זוגות נותרים עם כל כך הרבה טרוניות, עד שהם לא יודעים איך או היכן להתחיל לפתור את הבעיות שלהם", היא מסבירה.
אז איך תוכלו להפסיק?
השלב הראשון: זכרו שבן / בת הזוג שלכם אינו קורא מחשבות. בהתאם לדבריה של חפיז, "אנו נוטים לשלוח איתותים לבן זוגנו כי פעולותיו אינן משמחות אותנו, אך האותות מעורפלים, פאסיביים-אגרסיביים ואיננו מביאים בחשבון את העובדה שהרדאר של בן / בת הזוג שלנו אפילו לא שם לב לאותות הללו". אז רוב הסיכויים שהאנחות העדינות, גלגולי העיניים והמלמולים הקטנטנים מבלבלים את בן / בת הזוג שלכם או לא מגיעים לעיניהם.
במקום זאת, חפיז מציעה להשתמש באחד הביטויים האלה, בפעם הבאה שאתם חשים כי ניהול הבית נמצא בתחום אחריותכם הבלעדי:
"זה גורם לי להרגיש כאילו אין לי על מי לסמוך בדברים הקטנים".
"אני רוצה שתשמור על המילה שלך כשאת/ה אומר שתעשה משהו. זה קשה כשאני צריך/כה לעשות יותר דברים ממה שאני חייב/ת".
זו הסיבה שביטויים אלה עובדים: אתם מביעים בפתיחות את הציפיות שלכם ואיך זה גורם לכם להרגיש כאשר הן לא מתקיימות. "זה בסדר לחלוטין שבן הזוג שלכם לא מתעדף את אותם דברים שאתם מתעדפים, במיוחד פרטים קטנים ומטלות", מסבירה חפיז. "אבל הנקודה של להיות בזוגיות היא ללמוד להתפשר, לאמת ולתרום לשיפור הדברים שמעסיקים את בן / בת הזוג שלכם".
בשורה התחתונה: היו ברורים לגבי הצרכים שלכם מההתחלה. הזכירו לבן / בת זוגכם כאשר צרכים אלה אינם נענים והראו הכרת תודה כשהם כן. מכיוון שארבע ידיים (עטויות בכפפות גומי) טובות יותר משתיים.