התוכנית הצבאית "מרכבות גדעון", עליה הודיע אמש (שני) הדרג המדיני, כוללת שלושה שלבים ומתמקדת בשילוב בין מהלכים צבאיים, מדיניים והומניטריים – כל זאת תוך ניסיון להפחית ככל הניתן את הסיכון לחיי החטופים.
הכתב רון בן ישי מ-'ynet' סקר היום את כל מה שידוע על התוכניות למערכת הענק, שבסופה - כיבוש הרצועה והורדת חמאס מהשלטון.
המערכה, אם תצא לפועל במלואה, צפויה להפעיל לחץ משמעותי על חמאס ולהכשיר את הקרקע להסדרה "ביום שאחרי".
השלב הראשון – שלב ההכנות – כבר יצא לדרך, וכולל הקמת מרכזים לוגיסטיים באזור רפיח בשיתוף חברה אמריקנית, במטרה לקלוט את המוני הפליטים העזתים שיפונו בהמשך. המרכזים יחלקו מזון, תרופות ואמצעים חיוניים, תוך ניסיון למנוע מחמאס להשתלט על הסיוע. בשלב זה מוקמות גם נקודות בידוק צבאיות ("נקזים") שמטרתן לסנן את היוצאים מהאזורים המיועדים ללחימה ולמנוע מעבר של מחבלים במסווה של אזרחים.
במקביל, מגויסים אנשי מילואים – בעיקר מפקדים בשלב זה – כדי לאפשר לכוחות סדירים לעבור מזירות אחרות לרצועת עזה. חלק מהכוחות נועדו להחליף יחידות בגבולות הצפון, ואילו אחרים ישתלבו בשלב השלישי של המבצע.
השלב השני כולל אש מסיבית מן האוויר ומהקרקע וקריאה נרחבת לתושבי עזה לעבור דרומה לשטחי מחסה מסומנים. שלב זה אמור להתחיל לאחר סיום ביקורו של הנשיא טראמפ באזור, וצפוי לכלול גם הפעלת מערך הסיוע ההומניטרי בפועל. במקביל, ישראל פועלת מול מדינות שונות בניסיון למצוא להן מוכנות לקלוט אזרחים עזתים שיהיו מעוניינים להגר, בהתאם לתוכניתו של הנשיא טראמפ, אשר בשלב זה לא ברור מה עלה בגורלה.
יעדי המבצע ברורים: פגיעה משמעותית ביכולות הלחימה והתשתיות השלטוניות של חמאס, והבאתו להסכים לעסקת שחרור חטופים. ישראל מקווה שהלחץ – בשילוב מהלכים מדיניים של טראמפ, במיוחד מול קטאר – יוביל לשחרור חלק מהחטופים עוד לפני התחלת שלב הלחימה הקרקעית. המתווה שנשקל: שחרור 5 עד 11 חטופים בשתי פעימות תמורת הפסקות אש ממושכות.
אם חמאס יסכים למתווה ויטקוף, ישראל תחשב מסלול מחדש בכל הנוגע לחידוש הלחימה העצימה ותוכניות הכיבוש של הרצועה.
לשלב השלישי במערכה, שיתבצע לאחר פינוי האוכלוסייה והפעלת האש המקדימה, תהיה משמעות צבאית דרמטית: תמרון קרקעי רחב באזורים שפונו, עם מיקוד בטיפול שיטתי במובלעות טרור שנותרו – מעל ומתחת לקרקע – ובניית נוכחות צבאית ממושכת לשם יציבות בטווח הארוך.
ב-'ynet' מציינים כי ישראל תולה תקוות גדולות בביקורו של טראמפ, במיוחד בכל הנוגע ללחץ על קטאר לחדש את תפקידה בתיווך. קטאר, שנקטה עמדה עוינת מאז חשיפת פרשת "קטאר-גייט", החלה להתגמש מעט בעקבות ביקור ראש המוסד ברנע בדוחא, אך עדיין אינה שותפה מלאה למאמצי התיווך. בישראל מצפים שדחיפתו האישית של טראמפ – לצד הבטחות לחידוש הסיוע ההומניטרי – תשכנע את קטאר להתגייס מחדש.
המטרה של ישראל בהפעלת התוכניות היא לגרום לחמאס להתגמש לעסקה שישראל תוכל להסכים לה - או שהגיהינום באמת ייפתח על עזה כפי שלא נראה בעבר.