קודם כל בוא נתחיל בקצת היסטוריה:
'הנדסאי' - עוד המצאה ישראלית!
בתחילת שנות קיומה של המדינה ובעיקר בשנות ה- 60 חוותה המדינה צמיחה מהירה שנבעה בעיקר מהעליה הגדולה שחייבה התפתחות מהירה של ערים ויישובים. הטכניון בתור הגוף המופקד על הכשרת מהנדסי מכונות, בניין וארכיטקטים לא הצליח לעמוד בהיקפי הביקוש הגבוהים של המשק למהנדסים. ומנגד, באופן אבסורדי לא נוצר ביקוש של צעירים ללימודי הנדסה, על אף המחסור בשוק העבודה. הסיבה לכך נבעה ממחסור אמיתי של מועמדים בעלי נתוני קבלה גבוהים, אך גם האוירה אז באותה תקופה לא ממש עודדה או תמרצה צעירים להתקדם לכיוונים אלו.
החוסר שנוצר במהנדסים ואדריכלים הגיע אף לידי כך שלא ניתן היה למנות מהנדסי ערים לכל הרשויות, ואלו מצאו את עצמם מול שוקת שבורה ולא יכלו לקדם פרוייקטים נחוצים ואלמנטרים.
או אז הוחלט, ליצור מסלול לימודים קצר ופשוט, שיאפשר לכל המעוניין לעסוק בצד הטכני של המקצוע בצורתו הבסיסית ולתרום בכך לבניינה ופיתוחה של הארץ.
במספר מגמות, כמו חשמל או מכונות, נלקח מסלול לימודים מוכן בן שנתיים של מסלול טכנאי עם פרויקט גמר אשר עם הגשתו הוענקה תעודת הנדסאי.
מסלולי הכשרת ההנדסאים הופקדו בידיהם של בתי ספר מקצועיים אשר הביאו לתנופה ואפשרו לפרוייקטים רבים לנוע ולהתקדם במהירות.
הגוף אשר הופקד על הכשרת והסמכת הנדסאים בישראל הוא המכון הממשלתי להכשרה בטכנולוגיה ובמדע (מה"ט) אשר היום הוא כפוף למשרד העבודה והרווחה.
בהמשך, מסלולי ההנדסאים זכו לפריחה ודחיפה חזקה בראשית שנות ה-90 עת הוקמו עשרות מכללות להכשרת מבוגרים במסלולי ערב ובוקר, ואף לחרדים הוקמו מקומות דומים, הביקוש למקצוע עלה הן בשוק העבודה והן בקרב הסטודנטים.(ויקיפדיה)
תאוריה אל מול הפרקטיקה.
לעומת לימודי הנדסאות, אקדמיה אינה מכון מקצועי! אקדמיה היא בעצם לפי הגדרתה בויקיפדיה: "מוסד לפיתוח, שימור והפצת הידע האנושי, בכל תחומי המדעים לסוגיהם." זהו בעצם הההבדל העיקרי בין מהנדס לבין הנדסאי, מהנדס הוא בוגר לימודים לתואר ראשון בתחום המסוים שבו הוא עוסק. ההשכלה שלו כוללת מלבד הידע המקצועי בתחום הספציפי שבו הוא מתמחה, גם ידע תיאורטי נרחב, זה גם הגורם לאורך הלימודים שנמשכים ארבע שנים וממילא יש להם יתרון מבחינת היוקרה ומבחינת ההשכלה הרחבה יותר שהם מקנים.
לעומ"ז מסלול ההכשרה של ההנדסאי מתרכז בצד המעשי (פרקטי-טכני) של המקצוע ופחות בצד התאורטי אקדמי.
אז אם באמת נהיה פרקטים, אדם שנמצא במומצ דרכים ורוצה לעבור הכשרה מהירה כדי לצאת לשוק העבודה, לא תמיד יש לא את אורך הרוח הנדרש ללימודים אקדמאיים אלא הוא מחפש משהו שיביא תוצאות מיידיות, הוא בודאי יבחר בלימודי תעודת הנדסאי.
עולם התכנות - ידע מהיר על פני ידע מעמיק.
כל הנאמר לעיל נכון אולי לתחומי ההנדסה כמו אדריכלות, בנין ומכונות, אך בכל הנוגע לתחום עולם התוכנה והנדסת מחשבים, פה צריכים לחשוב פעמיים.
אז אמנם ההכשרה המהירה גורמת לרבים להחליט על הנדסאי, אך לעיתחים זו דרך קצרה שהיא ארוכה.
תחום עולם התיכנות אינו רק פרקטיקה, יש פה הרבה יותר ומעבר, החשיבה המושקעת בבניית תוכנית לפני ההורדה שלה לפסים מעשיים, היא הרבה יותר קריטית בשלביה הראשונים.
אם מהנדס התוכנה מגיע עם הכשרה אקדמאית במגוון התחומים הלכאורה תיאורטיים, הוא ניגש לפיתוח בצורה הרבה יותר מעמיקה ומתוך ראיה רחבה של גורמים רבים.
כיום נפתחו מסלולי לימוד אקדמאיים לנשים ובחורות בוגרות סמינר, שמחד מעונינות לעבור את כל המסלול האקדמאי ללא פשרות, אך גם אינן מוכנות להתפשר על הפן הרוחני, ושמירה על סטנדרטיים חרדים נורמטיביים.