קוראים לזה שמחת בית השואבה, חוגגים את זה בכל עיר ובכל מוסד או ישיבה, האם באמת יש קשר לשמחת בית השואבה שהיתה בבית המקדש?
על שמחת בית השואבה שבבית המקדש אמרו, שכל מי שלא ראה שמחת בית השואבה לא ראה שמחה מימיו. כיום, כשאין לנו את בית המקדש, נהגו לעשות במקומות רבים "זכר" לשמחה.
המקורות הקדומים למנהג נמצאו בעיר איזמיר. אחד מהם נכתב בספר חמדת ימים שנדפס באיזמיר, ובו נאמר שראוי לעשות שמחה "במאכל ובמשתה, ולהרבו בלילות האלה שמחה וששון בבתי כנסיות ובתי מדרשות.... לשורר בנועם שירים ותשבחות ולפזז ולכרכר לפני ה'...".
עוד מקור, גם הוא מהעיר איזמיר, הוא מהרב חיים אבועלפיה, רבה של איזמיר, שתיקן תקנות לבני קהילתו, ואחת מהם היא תקנת השמחה בסוכות. "תיקנתי להם... שיעשו שמחת בית השואבה זכר למקדש, וידליקו נרות רבות בבתי הכנסת, וינגנו כמו שתי שעות פזמונים, וירקדו זקנים ואני שמעשה כאשר היו עושים במקדש... ומובטח להם שבכל שנה יהיו שמחים".
הרש"ש, רבי שלום שרעבי, כתב שעושים זכר לשמחת בית השואבה כל לילה, מליל א' של חול המועד ועד ליל הושענא רבה, חוץ מליל שבת. ומה עושים שם? "משוררים בפיוטים ושירים ותשבחות, וזקנים ואנשי מעשה קמים ומרקדים שנים שנים ומרקדים ואבוקות בידיהם, ומאריכין כמו שעה בשמחה, ואומרים שיר המעלות וקדיש".
גם האור החיים סיפר באיגרת על שמחת בית השואבה שעשו, וכה כתב: "וליל מוצאי שבת עשינו שמחה גדולה בבית הכנסת, וכל הרבנים והחסידים מרקדים לפני התורה בכל עוז ותעצומות, והיתה הארה גדולה אשר כמוה לא נהיתה, ובחול המועד עשינו שמחת בית השואבה והייתי אני מדליק לילה אחת, ועשינו שמחה גדולה". לא ממש ידוע לנו מה הוא היה מדליק, ומה הוא המנהג להדליק בשמחת בית השואבה. ועוד יש לציין, שנראה שנהגו במקומו לחגוג את שמחת בית השואבה לפני התורה, מעין שמחת תורה.
בספר אהבת ציון, סיפר על שמחת בית השואבה שהיתה בצפת, וכך כתב: "מי שלא ראה זכר שמחת בית השואבה, לא ראה שמחה מימיו. במוצאי יום טוב הראשון של חג אחר תפילת מעריב מוציאין כל התיבות, ובהן הספרי תורה, ומעמידין אותן על האצטבאות רחבות לפני ההיכל... ויש מקושטין התיבות עם עטרות חן באשכולות של כסף... והגזבר נותן ביד כל אחד נר של שעוה קלועה בארבע או בשלש נרות.... וביד כל אחד אבוקה דלוקה, והתוף עם הצלצול שהוא כמין קערות נחושת, שלשה זוג של שנים ביד אחד, ואחר כךלוקח הגזבר שתי אבוקות גדולות בשתי ידיו דלוקות ומכבד לשני אנשים נכבדים השוים במעלה לילך במחול... והעם מתחילים לזמר שירות ותשבחות הכל בניגון אחד בקול נעים רם, כולם כאחד עונים ואומרים והתוף אחריהם והצלצול מצלצל והשנים שבידם אבוקות מחגגים במחול, וכל אחד מפזז ומכרכר באבוקות שבידיהם, ומניף ומוליך ומביא ומעלה ומוריד באבוקות שבידו כנגד רעהו, וחוזרין האבוקות הגדולות לגזבר. וחוזר ומכבד את האבוקות לשני אנשים אחרים לילך במחול ועושים כדרך הראשונים, וכן השלישים עד כולו... והנשים רואות את השמחה מבחוץ לבית הכנסת, ועושין כן כל לילות חול המועד".
מעניין לציין שבדבריו אפשר למצוא מקור שאף הנשים משתתפות בשמחה, וצופות בו. וכפי הנראה השמחה לא היתה רק שירים אלא גם משחקי להטוטנות ואש.
עוד מנהג מעניין, שאולי הגיע הזמן לשחזר אותו, הוא לעשות זכר לניסוך המים. המקור לזכר זה בקהילות שונות נמצא בכמה ספרים, ביניהם בספר שערי ירושלים שכתב "בבית הכנסת החדשה קהל ציון, נעשתה מכונה אשר מתיזה מים למרום בעת ההקפות לזכר נסוך המים, והחזיון הזה יעשה רגש קודש בלב כל רואיו, והאשכנזים שמחים מאד בתוף ובמחול ואוכלים ושותים". (למה דווקא אשכנזים?)
ובספר מנהגי אחינו בארץ הקודש כתב שנהגו באופן שונה לחגוג את החגיגות: "בכל לילות ימי מועד החג אחר תפילת ערבית, יאספו המון רב לבתי כנסיות ומדרשות ובקול נעים וערב יאמרו חמש עשרה פרקי שיר המעלות, ואחר כך יזמרו וינגנו פזמונים ופיוטים, ירקדו וינועו בקול המון חוגג למזכרת השמחה הגדולה והנהדרה אשר היתה בעת עמוד בית מקדשנו על תלו".
ולמה עושים את זה? מצאנו תשובה ברורה וחדה לזה בשיחות הרב פינקוס זצ"ל:
"בשמחת בית השואבה אדם מגיע למצב כאילו הוא עומד לפני מעיין, והמעיין שוטף מים ואין לו אלא לשאוב משם מים בלי שום מאמץ, בלא שום עבודה, ללא כל עמל. היעוד של שמחת בית השואבה הוא להגיע למצב של סייעתא דשמיא כזו שהקב"ה פותח את שערי השמים ואנו שואבים גדלות, פשוטו כמשמעו.
אדם העמל בכל כוחו מבוקר עד ערב כדי להשיג פת לחם אם יאמרו לו עבור פעולה מסויימת יכניסו אותו לאוצר וכל שיהיה עליו לעשות הוא למלא דליים ביהלומים ולקחתם לעצמו, האם יתעצל? הרי אם לא יקח את דליי יהלומים לביתו ישאר במצבו העגום".
נ.ב. נעזרנו רבות במאמרו של ד"ר צבי פרידהבר ז"ל שהתפרסם בקובץ סיני, הרוצה להעמיק יוכל להרחיב ידיעותיו שם. פרידהבר, היה מומחה לכל ענייני הריקודים והמחול, ועל כן עסק גם בשמחת בית השואבה.
יש לכם הארות הערות או גערות? רוצים כתבות על תחום מסויים? רוצים לקלל אותנו כדי לקצר לנו את הגהנום? לכל זה ועוד תוכלו לפנות למייל: yb@kikar.net
הצגת כל התגובות