הארכיון הארכיאולוגי של ארץ ישראל נסרק ועולה לרשת.
אך לא מדובר כמו שחשבתם רק בצילומים של אתרים ארכיאולוגים מרחבי הארץ, יש גם את זה, אך ארכיאולוגיה היא גם מדע שמתעד את היסטוריה וככזו נאגרים ברשות העתיקות תמנות ישנות מראשית עידן הצילום, מפות עתיקות של ארץ ישראל בתקופות שונות ועוד פרטים מעניינים רבים.
התשתית העיקרית לארכיון הוא המחקר הארכיאולוגי במאה השנים האחרונות. הארכיון מרכז את הנתונים מפעילות כל הגופים הארכיאולוגים בארץ.
ראשיתו של הארכיון בתקופת המנדט הבריטי אז הוקמה מחלקת העתיקות, והמשכו באגף העתיקות הישראלי.
השלב הראשון, המכיל עשרות אלפי מסמכים, צילומים, מפות ותכניות מהשנים 1919-1948 מעכו ומירושלים כבר לצפייה (בלינק בתחילת הכתבה).
העלאת החומרים הישנים לאתר הייתה מורכבת, מדובר בחומרים ישנים הרגישים לתנאי מזג האוויר ולמגע, לצורך סריקת החומרים שכרו ברשות העתיקות את חברת אימג'סטור המתמחה בסריקת חומרים מסוג זה באופן ידני, על ידי טכנולוגיות מתקדמות.
לדברי ד"ר עוזי דהרי, סגן מנהל רשות העתיקות: "חשיבותו המדעית של הארכיון לא תסולא בפז, והוא היחידי מסוגו בארץ ובעולם. בישראל מוכרים ומוכרזים כ- 30,000 אתרי עתיקות, המהווים את המורשת התרבותית שלנו - הנכס הגדול והחשוב ביותר של מדינת ישראל. הרשות מכריזה, מטפלת, סוקרת וחוקרת את אתרי העתיקות במדינה. אחד ממרכיבי הפעילות הרבים של הרשות הוא הניהול וההפעלה של הארכיון מדעי. רשות העתיקות החליטה להעביר את הארכיון למדיה הדיגיטאלית, על-מנת להפיץ את המידע בעולם". לצורך כך נסרק כל המידע, ונעשה "מיפתוח" שלהם, על-פי כללים שמתאימים לצרכים המחקריים".