גן לאומי בית גוברין משתרע על כ-5,000 דונם בלבה של שפלת יהודה, אזור של גבעות המתנשאות כ- 400 מטרים מעל פני הים. גבעות השפלה בנויות בעיקרן מסלעי קירטון. תכונותיו המיוחדות של הסלע הטביעו את חותמן על דמותו של האזור כולו. הסלע רך, אך עמיד יחסית לבליה ועל כן כבר בימי קדם למד האדם לחצוב בו מערות לשימושים שונים ומגוונים: מחצבות לניצול האבן, מערות קבורה, מחסנים ובתי מלאכה, מחילות מסתור ומערות לגידול יונים.
סלעי הקירטון באזור בית גוברין מצופים בדרך כלל בשכבת סלע קשה, הקרויה נארי. עובייה של שכבת הנארי מגיע עד לשני מטרים. בדרך כלל נהגו החוצבים לחצוב פתח קטן בנארי ורק משהגיעו לשכבת הקירטון, העמיקו את המערה לפי הצורך. בבית גוברין ובסביבתה נחצבו מאות מערות. חלקן מערכות מורכבות ומפותלות מאין כמותן, שיוצרות מבוך ענק של אולמות וחללים גדולים מתחת לפני הקרקע.
במקום הגבוה בגן הלאומי מתנשא תל מרשה, עיר שנזכרת בתנ"ך. העיר הגיעה לשיא פריחתה במאות 3-2 לפנה"ס. מסביב למערה התגלה מקבץ של מערות גדולות ומרשימות במיוחד. בתקופה הרומית עבר היישוב מהתל למרגלותיו ושמו השתנה לבית גוברין. מתקופה זו נותר בשטח
אמפיתיאטרון גדול – "הקולוסיאום" של בית גוברין.
רשות הטבע והגנים רואה בגן הלאומי בית גוברין מועמד חשוב לאתר מורשת עולמית.
האתרים העיקריים בגן הלאומי הם אלה: מערות הפעמון – סדרה של 80 מערות גדולות, שביניהן נחצבו מעברים היוצרים בהן כעין מבוך גדול; מערות קבורה צידוניות – סדרה של מערות קבורה מרשימות מהתקופה ההלניסטית, למרגלות תל מרשה. באחת מהן, הידועה כמערות אפולופנס, שוחזרו ציורי הקיר המתארים בעלי חיים; מערות קולומבריום – המאופיינות בעשרות כוכים קטנים החצובים בדפנותיהן, ששימשו לגידול יונים; מערת המבוך (מערה 61) – מבוך נדיר ומרשים של מערכת בת כ- 30 מערות המחוברות ביניהן; "הקולוסיאום" - אמפיתיאטרון מהתקופה הרומית, השוכן מצפון לכביש בית גוברין – קריית גת.
גן לאומי בית גוברין שוכן בכביש קריית גת – בית שמש (כביש מס' 35), מול הכניסה לקיבוץ בית גוברין.
נשמח לקבל מכם הערות או המלצות על מקומות ואתרים שיכולים לעניין את ציבור הגולשים. את הפניות יש לשלוח למיייל: ik@kikar.net