שבועיים אחרי שהחלו ימי 'בין הזמנים' נכנעתי גם אני לשעמום המתמשך, ארזנו את ה'פקעלך' (לא תאמינו כמה חפצים יש לילדיכם עד שתאלצו לאפסן אותם בבגאז' המשפחתי) ויצאנו למנוחה קצרה בצפון ארצנו הקטנה כמנהג אנשי ישראל.
משנה לשנה מסמנים ילדיי v על אטרקציות מיוזעות שם אני נאלץ להתנגש במאות ילדים מנוזלים שהופכים את חיי הוריהם לעיסה דביקה של קרטיבים, חטיפים, מגבונים וטיטולים - ופוסלים את מועמדות האטרקציות בדימוס לכהן בנופש הנוכחי וכך מידלדלת רשימת האופציות להעסקת ילדיי מלאי המרץ שנצבר החל מזריקת ה'בובקסים' בליל תשעה באב.
אך השנה גיליתי שיטה מעניינת מבית היוצר הישראלי המתפשטת בקצב מדאיג ומאפיינת כבר מאות צימרים 'יוקרתיים' הדורשים סכומי כסף מופרזים, ומכונים בשמות אקסלוסיביים. מדובר בחאפריות לשמה, המתבטאת בעיקר בהענקת שלל התפקידים האפשריים לתחזוקת הצימר – לאדם אחד המועסק 24/7 תמורת 4.000 ש"ח. איני מבקר המדינה, אך ברצוני לשתף אתכם בנופש האחרון אותו חוויתי:
ברגעיי הראשונים בצימר (בהם טורחת נוות ביתי להסביר לילדים המתפלאים מגודלה של הפלזמה שאין שום כוונה להדליקה במהלך השבוע) המזגן לא עבד טוב. מיד יצרתי קשר עם בעלי הצימר ששלחו את האחראי על המיזוג שהציג עצמו בשם זוהר. ידיעותיו של זוהר שהתגלה כבחור אדיב - הסתכמו בחיוכים עליזים ודמו לידיעותיי במשחק סנוקר. בערב כשנזקקתי למגבות הגיע מיד האחראי על אספקת המגבות ששמו היה זוהר והעניק לי מגבות שגרמו לי להעדיפו כטכנאי מיזוג.
בערב, כשירדתי לבריכה עם ילדיי מלאי השמחה עוד התאפקתי לשאול את זוהר שכיהן באותה שעה כמציל - מתי הוא הספיק ללמוד עזרה ראשונה כיון שמיד הסביר לי אחד מאנשי המקום שזוהר 'מציל אנשים שוחים' - אך כשמאוחר יותר הבחנתי שהוא גם הגנן ניסיתי לגשש אצלו, ונענתי בתשובה לא ברורה אך הכול הובן שעה שבארוחת בוקר לא היה שייך להכניס דבר לפה, אמרתי לעצמי טוב שלפחות מר זוהר לא המשגיח אך תיכף ראיתיו מפרט למשפחה דתיה את הכשרי המוצרים ומרצה להם על הזהירות ההלכתית במטבח.
כשחזרנו לביתנו הקט לאחר שזוהר האחראי על פינוי האורחים מהחדרים הראה לנו את הדרך החוצה - הרהרתי רבות, איני רוצה לחשוב חלילה מה היה קורה במקרה של טביעה בה זוהר ('המציל אנשים שוחים׳' היה נאלץ להשתמש בידיעותיו הרבות בתחום המיזוג/גינון/ניקיון/בישול רח"ל.
כמו שגם איני רוצה שהמציל יבשל עבורי את ארוחת הבוקר - אך מתי יבינו בעלי הצימרים למיניהם שבדירה גדולה, שם תנ"כי מתחרז, קירות צבועים בסגול עם נצנצים, מרפסת ענקית ופלזמה גדולה עוד יותר - לא מסתכם צימר מושלם? כמובן שבסופו של דבר נהננו חלקית ושילמנו מחיר מלא, אך כשנוהגים כלפינו בחאפריות וחוסכים בהוצאות כאילו מקבלים אותנו בחינם, ההנאה פגומה ומשום כך נראה לי ששנה הבאה אסתפק במלון.
אז איך אתם העברתם את 'בין הזמנים'?
הצגת כל התגובות