1.
פרנסואה מישל סעדה הי"ד היה אחד מארבעה הקדושים שנרצחו בדם קר ב"היפר כשר". פרנסואה חשב לתומו שתריס הגלילה נסגר מוקדם מהרגיל, והוא עומד אוטוטו... להפסיד את חלות שבת קודש הריחניות, מה שהוא לא ידע זה שחיית אנוש אכזרית היא זו שנתנה את ההוראה המרושעת, אמדי קוליבלי ימ"ש, מוסלמי ממלאי, קניבל מרושע ברשות דאע"ש, שריסס את הקדוש הי"ד ברגע שנכנס למרכול ללא רחמים.
הפיגוע המחריד במרכול הכשר בידי מוסלמי קיצוני נוסף לשרשרת פיגועים על ידי מרצחים תאבי דם ועדיף יהודי וכמה שיותר. הם נרטיב מושרש וחולני קדום זמן של אומה ברברית שמקדישה ומקדימה אדמה לאדם. 'דת' מופרעת ומופרכת הגיון של שלילת חיים, מול מעיין חיים טהור שאלוקים הטביע באדם. דווקא ברפובליקה שבה נותנים להם אצבע ויותר מכך, בדמות אינטראקציה של מיעוטים וקידום הם רוצים ונוטלים את כל היד הפרצוף והנשמה.
2.
נפוליאון בונפרטה הקיסר הצרפתי והמצביא המהולל מתגרד בקברו. פתיחת שערי ההגירה הצרפתית המאסיבית בעשור האחרון הם לבטח השראה ׳צדקנית׳ שבאה הרבה מרוחו הנוכחת בתרבות צרפת המתיפייפת של העת החדשה. הוא החל את תהליך "האמנציפציה" בדמות שוויון אזרחים בין אריסים, מהגרים, מיעוטים ולהבדיל יהודים עוד במאה ה-18.
לא לכך פילל נפוליאון, גם כשנותנים את האצבע צריך לוודא שיש יד מפלדה מנגד שתדע להלום בפרצופיהם של כפויי הטובה בחוזקה בעת הצורך. את זה נפוליאון על שלל ניצחונותיו ההרואיים בוודאי ידע וגם יישם, בזמנו. אוכלי הבאגט ומחבבי היין דהיום נראה שלא מפנימים זאת בדיוק.
3.
בחוסר טאקט משווע, ידעו קברניטי העם היושב בציון ׳החופשיים׳ לדורותיהם לצאת ולהכריז כל פעם מחדש אחרי אסונות, "בואו ציון ברינה" או בעצב. העיקר שתעלו הנה כבר. תיאודור הרצל תלה את סיבת האנטישמיות האירופית בכך שאין לעם היהודי כברת ארץ משלו. דוד בן גוריון שלח רצים למדינות ערב, ערב ׳ההכרזה׳ עם מסר של "שיבת ציון". אפילו מנחם בגין ׳המסורתי׳ תלה את בעיות היקום בכך שיהודים חיים בנכר.
הכל יכול להיות נכון לגמרי, לא נכון בכלל, או קצת נכון. לא מתווכח. עובדה היא שאחרי מלחמות ישראל ומבצעים למיניהם יהודים נרצחו ונבזזו במדינות ערב. ואלו שכן באו, קיבלו יחס צונן ומתנכר למסורתם ולמה שהינם.
4.
וכמו לא למדו לקח מהעבר. נוחתים בצרפת מנהיגי מפלגות הימין כשבראשם ראש הממשלה (ח"כ אלי ישי במהלך זה הרים להנחתה לבעלי 'המשקפות הטהורות', 'כהנא' של חיים כהן הייתה יריית פתיחה לקמפיין דה לגיטימציה לאיש) ומטיפים ליהודים של המדינה כמעט הכי סוציאליסטית בגלובוס, ש׳סיר הבשר׳ בארץ אותה הם מייצגים, הרבה יותר מוצלח משתלם ועסיסי, וגם הרבה יותר ביטחוני לבריאותם ובריאות משפחתם.
כמו ליצן רפואי בסוכת האבל, ניסה ראש הממשלה הסובל מפרץ אדרנלין ציוני לא במקום, לדגדג את האבלים בנושא הטעון והרגיש.
נכון שיש מומנט בו מכים בברזל, אחרי השבעה. עכשיו מרכינים ראש, ראש הממשלה.
אקסטזת בחירות? ישפוט העם.
5.
כבר בסידורי הקבורה נוצרה אנדרלמוסיה שגררה חוסר נוחות ומתחים עם משפחות הקדושים הי"ד. אז מה מצפים כשהמזוודות על אנשיהם יעלו ציון ברינה ולירושלים מבשרת יוקר המחייה?
האם יש קורת גג עבורם במצב הכאוס הנדל"ני השורר בארץ? האם יש אתכם מקור תעסוקה בשבילם? היכן תוכנית ממשלתית מסודרת אחת בנידון? יש לכם מושג איך בדיוק הם אמורים להרגיש שארץ ישראל היא ביתם ומבצרם?
והאם הבדלי המנטאליות לא תחזיר אותם שוב לשדרות האליזה שללא 'ההון האנושי' היהודי, זה פשוט עוד רחוב סתמי באירופה המקוללת.
"אם תרצו אין זו הגזמה", לא ארחיק עד שנות החמישים וגלי העלייה הגדולים מאז ימי בית שני, בשנות התשעים עשו את זה יופי עם עולי ברית המועצות.
6.
ופרט אולי קטן ושולי לרובנו, אבל מה יהיה תחליף מקור פרנסתם של הישראלים היוצאים לצרפת כשלוחי פיות ילדיהן או ישיבותיהן? אומרים שבני צרפת נתבעים ונותנים.
7.
כשליח עצמי ומקווה גם של 'ששת קוראי' אקרא לכם לכאן, לא בכוח ולא במניפולציות שקופות, ובוודאי לא מפחד לוחמיו של צאלח א-דין של דורנו, ובשביל שתרגישו בבית אומר זאת כך: ביאן וונו לישראל! בהחלט "ברוכים הבאים" לארץ הקודש.
הצגת כל התגובות