חשבון הנפש של הדמוקרטיה // קובי ברדה

(צילום: שאטרסטוק)

המאורעות אתמול בוושינגטון הבירה של המון הפורץ את המחסומים, מנפץ זגוגיות, מטפס על הגדרות ולבסוף חודר לקונגרס האמריקאי היו תמונות שיצרבו לנצח בחיי האומה האמריקאית, שידעה תמיד החלפה שקטה ושלווה של ממשלים.

זה לא מקרי, שהפתיחה של ,2021 מהווה המשך ישיר של שנת 2020 בבחינת אי –סדר חברתי, מהומות, אלימות ופצע חברתי מדמם בחיי האומה.

מאז תום הבחירות, מסתובב הצד שהפסיד עם תחושה קשה שהבחירות "נשדדו" ממנו.

אתמול, מתודלקים בתאוריות על היכולת של סגן הנשיא פנס "לפסול" את האלקטורים, הגיעו מאות אלפים מתומכיו של טראמפ לערוך הפגנה מול גבעת הקפיטול מתוך רצון להמחיש לחברי הקונגרס והסנטורים הרפובליקנים שה-"בייס" עומד מאחורי הנשיא טראמפ, וכי כדאי להם לנסות ולהשפיע על הבחירות של האלקטורים דרך פרצה בחוק, המאפשרת דיון והסתייגות מאלקטורים מסוימים, שהתרחיש לקיומה היה קלוש עד לא קיים.

למעשה, חברי קונגרס ובראשם הסנטור טד קרוז כבר דרשו את קיום הדיון על מדינה אריזונה (המדינה השלישית עפ"י סדר האותיות ABC), כאשר השירות החשאי החליט למלט את ס. הנשיא פנס עקב ההבנה כי המעגל הראשוני של האבטחה נפרץ.

מה שקרה אח"כ עוד ייחקר ויילמד, כיצד כח משטרתי קטן וברובו בלתי יעיל לעצירת המפגינים, נאלץ להשתמש בגז לפיזור הפגנות, בתוך הקונגרס עצמו, ולהביא לפינויים של המחוקקים במסכות גז (המיועדים בכלל למקרה של שריפה) ומאוחר בשימוש בירי חי שהביא למותם ופציעתם של המפגינים, אך הצריבה התודעתית היא הפיגוע האסטרטגי המשמעותי בדמוקרטיה האמריקאית.

תהליך אשרור האלקטורים ע"י הקונגרס, הוא הליך המחויב עפ"י החוקה, וככזה התבצע תמיד, גם בתקופות של שלום וגם בתקופות של מלחמה, ומהווה את השיא של החיים הדמוקרטים של האומה מאז הוקמה לפני למעלה ב- 4 ליולי, 1776.

הנשיא טראמפ, שבמעשיו ובציוציו, עודד את אותם אלה שהגיעו לוושינגטון שלא להיכנע לעולם, היה זה שנתן בפועל את הפקודה לחייליו הנאמנים לקחת את החוק לידיהם.

בעשותו כן, לא רק שפגע ולו באופן תאורטי לחלוטין באפשרות הכמעט בלתי סבירה של הקונגרס להפוך את החלטת העם האמריקאי כפי שיוצגו ע"י האלקטורים בהליך שהחלו המחוקקים הרפובליקנים, הוא גם חירב והכתים את מורשת הנשיאות שלו.

טראמפ היה נשיא אחר.

התנהלותו של טראמפ הייתה ייחודית בהרבה מאוד מובנים, באופן שבו התנסח, הדרך שבה ניהל את נשיאותו והאופן שבו התמודד עם סוגיות פוליטיות וחברתיות הקשורות בנשיאותו. התקשור הבלתי אמצעי שלו עם הקהל שלו דרך הפלטפורמות החברתיות ובעצרות הענק, נתנו לאותה תנועה "טראמפיסטית" את ההבנה שיש להם "אבא".

הנשיא טראמפ, ביציאה המאוחרת שלו לציבור (טוויטר אגב הסירה את הבקשה שלו, כאשר היא משרתת את אותה הבעיה של ההשתקה עליה מחו המפגינים) ובהתססה שלהם, ישלם מחיר כבד מאוד על התנהגותו. לא רק בהיבט הפוליטי העתידי עבורו ככל שחשב להתמודד בשנת 2024 או בני משפחתו דוגמת איוונקה שדובר שתתמודד לסנאט בפלורידה או דון ג'וניור שדובר שיתמודד לנשיאות, אלא ובעיקר במורשת אותה הוא משאיר אחריו.

במעשיו בדמדומי תקופתו, כפי שהגיעו לשיאם אתמול, הוא סימן את הדבר הגדול והמשמעותי ביותר שיישאר מנשיאותו, כמי שעודד, תמך ודחף לפיגוע המוני בהליך הדמוקרטי של הרפובליקה.

אבל חשבון נפש הוא חשבון נפש כולל שצריכים לקחת שחקנים נוספים במערכת האמריקאית.

קודם כל ולפני הכל המחוקקים המקומיים בבתי הנבחרים של המדינות. מהליך הבחירות של יום אחד, הפך בשנים האחרונות להליך שלוקח ימים, אח"כ לשבועות ובבחירות האחרונות, תחת מצב החירום כתוצאה מהקורנה לחודשים. מערכת בחירות בה לא ניתן לבצע בהכרח זיהוי חד חד ערכי של המצביע הוא בבחינת פתח לגנב, ומשאיר את הנושא נתון לדיונים ולמחלוקות. מסקר שנעשה מיד לאחר הבחירות עולה כי כ-70% ממצביעיו של טראמפ משוכנעים כי הבחירות נגנבו מהנשיא, ואם יש למעלה מ-50 מיליון אמריקאים שאיבדו אמון בתהליך הבחירות, זה בעצמו בבחינת דרישה עמוקה ויסודית לחקר הבחירות, האופן שבו ניתן להצביע ובעיקר תקופת הזמן שבה ניתן להצביע.

גם התקשורת חייבת לתת דין וחשבון על ההחלטה שלה לערוך סיקור מגמתי ומוטה שגורר אנשים להפסיק להאמין למה שנאמר ונכתב ולעבור לחפש אמצעי תקשורת "אלטרנטיבים".

במהלך הבחירות, חומה בצורה של שתיקה, העלימה את הממצאים כפי שעלו ממחשב של האנטר ביידן , ומאוחר יותר בעדות שנתן שותפו העסקי בבלינסקי, שכלל מידע מתועד של הלבנת כספים ועסקים עם מדינות זרות, תוך מכירת ה-"נכס" של קרבה לאביו ג'ו ביידן. העיתון שחשף את הפרשה הניו יורק פוסט, הוסר לתקופה ארוכה מטוויטר והמידע הזה תויג ע"י "בודקי עובדות" כלא נכון, תוך השענות על מכתב כללי של כמה בכירים לשעבר שטענו כי מדובר "בכלי תקיפה רוסיים". כשלושה שבועות לאחר הבחירות, הודה האנטר ביידן בעצמו, כי מתנהלת נגדו חקירה של ה–FBI על אותם האשמות עצמם. עד כמה ההתערבות הזאת פגעה בבחירות? סקר שנעשה לאחר הבחירות בקרב בוחרים דמוקרטים העלה כי מידע שכזה היה מוביל לשינוי הצבעתם ומשם לתוצאות הבחירות בכללותן.

התמרור שהציבו אתמול המפגינים בוושינגטון, צריך להדליק נורות אזהרה לכל החברה המערבית, מלונדון ועד ניו דלהי, מפריז ועד ירושלים, על הפריכות של הדמוקרטיה, והאופן שבו יכול דבר מובן מאליו כמו הליך העברת כוח מסודרת, המאפיינת דמוקרטיות, להליך שנכבש בכח הזרוע כפי שמתקיים בחברות דיקטטוריות או חברות שבהן הצבא מבצע הפיכה כדי "לממש" את רצון העם.

יש למנהיגות המקומית יכולת להשפיע על האופן שבו מתנהגים אנשים, והחובה לנקוט משנה של זהירות חייבת לשמש כנר לרגליהם.

קובי ברדה הוא ראש תוכנית גל למנהיגות קהילתית בשערי מדע ומשפט ומומחה לפוליטיקה אמריקאית.