שלושה שבועות. זה הזמן שלקח לאסיר הרוסי שנשלח לחזית - עד שנהרג במלחמה מול אוקראינה.
>> למגזין המלא - כנסו
בראיון לרשת CNN, מתאר ניצול אחד, שהצליח למרות כל הסיכויים להישאר בחיים, את שעבר עליו במלחמה. הוא מספר על התנאים הנוראיים, המחסור באוכל ושתייה ועל חבריו שמתו.
הקורבן הראשי במלחמה העקובה מדם במזרח אירופה, היא ללא ספק אוקראינה, אבל בל נשכח: האכזריות של פוטין אינה מוגבלת כלפי אוקראיניים בלבד. זהו סיפור אודות עשרות אלפי חיילים רוסיים שנשלחו לחזית כדי לכפר על מעשים שעשו ולזכות שוב לחופש. בתמורה ליציאה המיוחלת משערי הכלא, הם לחמו בתנאים מחרידים בגלל שיגעון של אדם אחד.
הסיפור הוא על חיילים-אסירים שחלק גדול מהם אינם עוד בין החיים. אסירים שנשלחו לחזית כחלק מפרויקט של משרד ההגנה הרוסי המעניק חנינה לאסירים שיילחמו באוקראינה, או ליתר דיוק ישמשו כבשר תותחים. באופן קבוע הם נשלחים לעומק השטח האוקראיני שם נלחמים עד המוות, כפשוטו.
פרויקט STORM-Z
בתחילה, חלק מאותם אסירים היו נשלחים יחד עם קבוצת וגנר הידועה. עם או בלי קשר לניסיון ההפיכה של הכוח, מי שמנהל כיום את התוכנית הוא כאמור משרד ההגנה הרוסי.
האסירים חותמים על חוזה בו הם מסכימים להישלח לחזית ולהיות חלק מפרויקט STORM-Z, ובתמורה הם מקבלים בחזרה את החופש שלהם, הרבה פעמים במחיר חייהם.
האסירים שנשלחו לחזית הם מכל הסוגים ומכל קצוות הפשע של החברה הרוסית. מסוחר סמים קטן ועד לרוצח אכזרי, כולם יכולים לצאת מהכלא, בתנאי שיילחמו באויב המר - אוקראינה.
בפברואר השנה, פורסם סיפור על רוצח רוסי שהשתחרר בתנאים הללו והשתייך לקבוצת וגנר. בשלב מסוים החליט לערוק לאוקראינה, ובתגובה הוצא להורג על ידי חיילים רוסים בדרך אכזרית במיוחד.
אנדריי (שם בדוי), נכנס לכלא בגיל 20 על עבירת סמים, אותה כתב ה-CNN מתאר כעבירה "קלה". שלוש שנים לאחר מכן הוא מחליט לקבל את הצעת משרד ההגנה להישלח לחזית, בתמורה לביטול האישומים כנגדו, ומוצא את עצמו נלחם באוקראינה.
אימו של החייל-האסיר, שוחחה עם CNN וסיפקה לרשת הוכחות אודות הסיפור על בנה. הודעות וידאו, תמונות והתכתבויות בין האם לבנה שמת שלושה שבועות בלבד לאחר שנשלח לחזית.
אסיר נוסף בשם הבדוי 'סרגיי', הצליח בדרך נס להישאר בחיים. סרגיי היה חלק מיחידה של 600 אסירים שנשלחו באוקטובר 2022 לחזית, כחלק ממערך הלחימה יחד עם עוד עשרות אלפים שגויסו באותה דרך. על מנת להמחיש את סיכויי ההישרדות ביחידות המוות של הרוסים, סרגיי נותן מספרים: מתוך 600 מחבריו נותרו רק 170 איש בחיים, כל השאר מתו בקרב. מתוך אותם 170 שלא מתו, כולם נפצעו - למעט שניים.
קרב, בית חולים וחוזר חלילה
בשיחת טלפון הוא מנסה להמחיש לכתב את המציאות היומיומית בשדה הקרב הרוסי. החייל מספר על תשעה זעזועי מוח שקיבל מנפילות ארטילריה של צבא אוקראינה, במשך שמונה חודשים רצופים. "האוזניים שלי עדיין מצלצלות בלילה", הוא מתאר לאחר ששוחרר.
בנוסף לפגיעות המוח, במהלך החורף האחרון החייל הרוסי נורה ברגל ונשלח שוב לחזית אחרי עשרה ימים בלבד בבית החולים. בחזית הוא נורה שוב - הפעם בכתף ואושפז במשך חודשיים בבית החולים עד שכמובן - נשלח שוב לחזית, שם הוא פגש אסיר לשעבר - וחייל קטוע רגל בהווה שהיה אחראי על מכשיר הקשר. "כל החיילים נפצעו לפחות פעמיים ואחרים גם שלוש וארבע פעמים", הוא מתאר.
באזני הכתב הוא מתאר חיילים רוסים שמשליכים את אפוד המגן שלהם בשדה הקרב בגלל חוסר יעילותם כנגד מתקפות ארטילריה של צבא אוקראינה אותן הוא מתאר: "מדויקות מאוד".
סרגיי מתאר ציוד מיושן המשמש את כוחות הארטילריה הרוסים בשדה הקרב. "הארטילריה שלנו יכולה לירות שלוש או ארבע פעמים, תודה לא-ל אם משהו מתפוצץ. הכל מיושן ולרוב הפגזים פוגעים בנו קודם".
מתקפה קטלנית
סרגיי מספר לכתב על אחת הפעמים שבהם קיבל זעזוע מוח רציני, שאף הוביל לעיוורון זמני, בעקבות מתקפה של צבא אוקראינה במהלכה נפל פגז בסמוך לכוח. הוא מתאר את הפיצוץ האדיר ואת החברים שלו עפים באוויר כתוצאה ממנו. "הופתעתי שאני בחיים", הוא מתאר את תחושותיו.
"המתקפה הזאת זכורה לי במיוחד", הוא אומר. את עוצמת האש עימה התמודד הכוח שלו באותו יום הוא מתאר: "תקפנו עמדה בשעה שטילי RPG ומל"טים עפים מעלינו. אני זוכר את המפקד צועק בקשר: "לא אכפת לי, אתם לא מפסיקים עד שאתם תופסים את העמדה הזאת".
בשלב מסוים הוא מתאר שהוא וחברו מצאו שוחה קטנה להתחבא בה, כאשר פתאום אחד המל"טים הפיל רימון בצורה מדויקת במרחק של 30 ס"מ ביניהם. "החבר שלי היה מלא רסיסים, אני איכשהוא לא נפגעתי". עם זאת הוא מתאר שאיבד את הראיה למשך מספר שעות בגלל עוצמת הפיצוץ וההדף. "ואז החליטו להוציא אותי משם", הוא אומר.
הוצאות להורג על ידי מפקדים רוסים
סרגיי מספר לכתב על תנאי התזונה בשדה הקרב הרוסי. לדבריו, כשהיו מנות קרב זה היה בדרך כלל בשר משומר עם נודלס. וגם זה במקרה הטוב. אבל מה שחסר יותר מכל היה מים. "צריך היה ללכת שלושה עד ארבעה קילומטרים כדי להשיג קצת מים. לפעמים לא אכלנו כמה ימים, לא שתינו כמה ימים”, הוא מספר לכתב ה-CNN.
דבר נוסף שסופר בהרחבה ברשתות החברתיות וסרגיי מאשר בראיון הוא ההוצאות להורג של חיילים רוסיים בשדה הקרב, על ידי מפקדיהם בעצמם. תיעודים קשים שאמיתותם לא אושרה, פורסמו ברשתות החברתיות בהרחבה, בעיקר בחודשים הראשונים של המלחמה. בראיון שהעניק הוא מאשר שראה זאת במו עיניו "פעם אחת", הוא מדגיש.
את התיאור המדויק של האירוע נחסוך מכם הקוראים, אבל הוא אומר מידיעה שהוצאות להורג לצורך שמירה על המשמעת היו גם היו. "לפעמים המפקד 'מאפס' אנשים. הוא פשוט 'איפס' אותם - הרג אותם".
• • •
המלחמה באוקראינה ממשיכה כל העת ורק בימים האחרונים פורסמו על עוד הרוגים בעיר הנמל אודסה כתוצאה מתקיפות מל"טים וטילי שיוט רוסיים. הרוסים אינם בוחלים באמצעים כדי לשרת את אדונם שהחליט להמית אסון על מזרח אירופה וגרם לסבל של מיליוני אנשים - בהם חיילים המשרתים בלית ברירה את הפדרציה הרוסית.
הצגת כל התגובות