ד"ר אסף רגב, רופא ילדים בקהילה, במאמר על חשיבות חיסוני הילדות, לרבות החיסון נגד חיידק המנינגוקוק, חיסון שעשוי להציל מפני סיבוכים קשים ומוות
בחודשים האחרונים עולה לשיח הציבורי נושא החיסונים הניתנים לתינוקות מגיל הלידה עד להגיעם לגיל בגרות, ולאחרונה אף נודע כי משרד הבריאות מבחין בירידה בכיסוי החיסוני של החיסונים השונים. לחיסוני הילדים בקהילה תפקיד מהותי בהגנה מפני מחלות זיהומיות, שחלקן כבר נדמה כי נעלמו מהעולם וכעת שוב עשויות להרים את ראשן. ייתכן כי אכן ישנה ירידה בכיסוי החיסוני, אך דווקא בקרב הורים צעירים מצאתי התעניינות גוברת, והורים מעלים בפניי שאלות על החיסונים המומלצים לתת לילדיהם. עם זאת, ברוב המקרים רופאי הילדים הם שנדרשים להציג בפני ההורים את אחד מהסיכונים הגדולים ביותר שיש עבורם כיום חיסון, הוא חיידק המנינגוקוק.
חיידק המנינגוקוק יכול לבוא לידי ביטוי בכמה דרכים שונות, המפורסמת שבהן, והידועה לשמצה, היא דלקת קרום המוח ולצידה גם זיהום בדם, ה'מנינגוקוקסמיה', אשר מלווה בתגובה דלקתית עוצמתית הנובעת בעקבות פלישה של החיידק. לרוב, הסימנים שמופיעים כוללים חום גבוה, כאב ראש, הקאות ופריחה אופיינית. ככל שהילדים צעירים יותר, הסימנים פחות קלאסיים ומתוארים לעיתים גם כאי שקט או ישנוניות, וישנם סימנים נוספים שמשותפים למחלות זיהומיות שונות בילדים ולכן בכל מקרה של חשד חשוב לפנות לרופא הילדים.
למעשה, התפתחות של מחלה בשל התפרצות המנינגוקוק מתאפיינת במהלך מהיר ודראסטי של התדרדרות והיא עשויה להסתיים במוות, ועל כן זיהוי וטיפול מוקדם יכול להציל חיים ולמנוע סיבוכים קשים מאוד כמו קטיעת איברים, חירשות ושיתוק מוחין. בדיקת רופא היא קריטית ואין להשתהות אלא לפנות באופן מידי לבדיקה. עבור הרופאים, מהרגע שבו עולה חשד להתפרצות של חיידק מנינגוקוק מתחיל מרוץ נגד הזמן במתן הטיפול הנכון בהקדם האפשרי והמסגרת המתאימה למעקב והשגחה.
בעולם ובישראל ישנם כמה חיסונים נגד זנים שונים של המנינגוקוק שניתנים בעיקר לאוכלוסיות בסיכון, כמו מדוכאי חיסון ואנשים שיוצאים למדינות שנחשבות אנדמיות. בשנים האחרונות נוסף חיסון נגד זן B, אשר בישראל הוא הזן הנפוץ ביותר למחלה. החיסון הוכיח את יעילותו במדינות רבות בעולם ונכנס בחלק מאותן מדינות לתוכנית החיסונים הממשלתית. בישראל החיסון אינו נמנה עוד מבין חיסוני השגרה אך הוא מומלץ על ידי משרד הבריאות. החיסון ניתן בשתי מנות ובמנת דחף, כשאת מנת החיסון הראשונה רצוי לתת לילד בין החיסונים הניתנים סביב גיל חודשיים. יש לציין שמלבד החיסון אין כל דרך אחרת להתכונן מפני החיידק, מלבד הדרכים הידועות למנוע הדבקה או התפשטות, כמו הקפדה על היגיינה, בעיקר שטיפת ידיים והימנעות משהיה ממשוכת באזורים צפופים.
החשש מפני תופעות הלוואי השונות או הרצון להימנע מאי נוחות לילדים מעצם הדקירה גורמת להורים להירתע מפני מתן החיסון. אך כשמשווים את החשש הזה לאפשרות שהילד יחלה באחת מהמחלות הללו, שניתנת למניעה, מחלה שעשויה להציב אותו בסכנה אמיתית לחייו ובסיבוכים קשים מאוד שילוו אותו לכל חייו, התמונה ברורה. כמי שנחשף לילדים שנמצאים במצבים קריטיים, מאושפזים לתקופות ארוכות ונאבקים בשיקום, אני ממליץ באופן חד משמעי – לכו להתחסן!