פרק י"ז: אחד המאמרים שפרסם כותב השורות על גאוני ליטא, היה על הגאון רבי משה שפירא זצוק"ל שחידש שיטת לימוד והגות שלא הייתה מקובלת בעולם הישיבות עד זמנו, ולדרך זו ראש ישיבת פוניבז' מרן הגראמ"מ שך התנגד.
הפרקים הקודמים >>
- המשגיח שגער בתלמידים המתפלפלים; "דער אמת ליגט אופן ארט"
- "הלימוד שנתפשט בישיבות - מביא עזות וחוצפה ובטל השקידה לגמרי"
- כשהרב מבריסק לא הסכים לרב שך לקחת את התפקיד החשוב
- ההסבר הפלאי: למה רבי שמעון שקופ אסף רק 2,000 דולר?
- האם הגרי"ז לא ירד לעומק שיטתו של אביו הגר"ח מבריסק?
כזכור, ציטטנו את תלמידו, הגרא"ש לופיאנסקי, שטען וסינגר על רבו שתמיד היו גדולי ישראל שחידשו שיטת לימוד חדשה כנגד מרבית מגדולי ישראל, וכדוגמה הביא את הגר"מ מבריסק, וכך גם הגר"מ שפירא כמה דורות אחריו.
תגובה ארוכה קיבל כותב השורות מאחד מגדולי תלמידי הגר"מ שפירא, כדלהלן:
לטענת התלמיד שלמד בישיבת בריסק שנים רבות, ולאחר נישואיו זכה לקרבה מיוחדת אצל רבי משה שפירא, הגר"מ שפירא לא חידש שיטת לימוד חדשה, אלא הלך לפי שיטת לימוד של בריסק.
לדבריו, בסיס הלימוד היה בית בריסק, והחידוש שלו היה עצם העיסוק בחלקי התורה שבהם לא עסקו בישיבות ועל זה חלקו עליו ראשי ישיבות מפורסמים כדוגמת הרב שך.
פרט מרתק מעיד התלמיד הנ"ל, שרבי משה שפירא ידע את כל ספר חידושי רבנו חיים הלוי מבריסק כפרויקט חיים ושחה כדג במים בכל קטע וקטע כולל הקטעים הכי קשים בטהרות.
מעשה מבהיל סיפר אותו תלמיד על רבי משה שפירא שהסתובב אצל הגרי"ז וראה בו אחד מרבותיו העיקריים, ופעם אחת הבחין שניגש אל הגרי"ז בין סעודה שלישית למעריב, בחור עם קושיה עצומה על קטע מתוך ספרו של הגר"ח שלכאורה נסתר מפורשות מגמרא מפורשת.
כתגובה הגרי"ז אמר שזכור לו שגמרא זו היתה פתוחה בפני הגר"ח בשעה שעסק בכתיבת הקטע.
בהמשך הגרי"ז התרכז מאד בעניין ושקע במחשבה עמוקה. ציבור המתפללים התחילו להגיע לאט לאט למעריב וסלון הבית התמלא באנשים והגרי"ז עדיין שקוע במחשבה עמוקה בקושיה הנ"ל. עיניו פקוחות והוא לכאורה רואה כל הנעשה סביבו. למעשה הוא היה מנותק לגמרי מהכל וגם לא אחז שעומדים לפני תפילת מעריב. אחרי פרק זמן הוא פתאום "חזר לקרקע" וקלט שהחדר מלא באנשים ושאל למה כולם פה?
האגדה מספרת שאותו בחור המקשה היה ר' משה, טוען תלמידו.
אותו תלמיד סיפר זאת לאחד מבני ר' משה שענה לו, שאולי המעשה היה, אולם בידוע שהגר"מ שפירא עמד בפני הגרי"ז ברעד בחיל וברעדה עד כדי כך שכמעט ולא היה מסוגל להוציא מילה מהפה באותה השעה.
להלן דבריו המלאים של תלמידו של הגר"מ שפירא:
"ב"ה זכיתי לקרבה מיוחדת אליו והייתי בין שומעי לקחו באופן קבוע במהלך הרבה שנים (כולל תקופת השנים בהן למדתי בישיבת בריסק המעטירה) - גם בחלק הנגלה (שיעורי טהרות ועוד). ר משה בכלל לא חידש מהלך חדש בלימוד. כמו שבנגלה היתה לו נטייה לדרך בית בריסק כך גם במחשבה עצם המהלך והגישה שלו היה מושרש מאד על מהלך המחשבה של בית בריסק. ברור שהוא לקח את המהלך כמה צעדים קדימה אבל בשורשו הבסיס היה בית בריסק (כל דבר הוא בעצם ואין סתם וכו ואכמ"ל). החידוש שלו היה עצם העיסוק בחלקי התורה שבהם לא עסקו בישיבות ועל זה חלקו עליו.
"מסתבר שהמון העם לא יסכים עם הנ"ל א- כי לא למדו ולא הכירו דרך בריסק על בוריה ב- כי לא הבינו את ר משה כדבעי. היו הרבה מאד כאלה- גם מתוך אלה שהיו קבועים אצלו. מטבע הדברים אחד כמו ר' משה משך אליו הרבה שלא הצליחו בחלק הנגלה של תורה ויצאו לחפש תחומים אחרים וגם בזה לא הצליחו רק ההבדל הוא שמה שלא מצליחים בלימוד הגמרא בולט ומה שלא מצליחים במחשבה הרבה פחות בולט.
"שתי הערות בהמשך לנ"ל:
"1) ר' משה ידע ויגע בספר חידושי רבנו חיים הלוי כפרוייקט חיים ושחה כמו דג במים בכל קטע וקטע כולל הקטעים הכי קשים בטהרות.
2") ר' משה הסתובב לא מעט אצל הגרי"ז וראה בו אחד מרבותיו העיקריים. מסופר על הגרי"ז שפעם, בין סעודה שלישית למעריב, ניגש אליו בחור עם קושיא עצומה על קטע מתוך ספרו של הגר"ח שלכאורה נסתר מפורשות מגמרא מפורשת. הגרי"ז אמר שזכור לו שגמרא זו היתה פתוחה בפני הגר"ח בשעה שעסק בכתיבת הקטע. הגרי"ז התרכז מאד בעניין ושקע במחשבה עמוקה. ציבור המתפללים התחילו להגיע לאט לאט למעריב וסלון הבית התמלא באנשים והגריז עדיין שקוע במחשבה עמוקה בקושיא הנ"ל. עניו פקוחות והוא לכאורה רואה כל הנעשה סביבו. למעשה הוא היה מנותק לגמרי מהכל וגם לא אחז שעומדים לפני תפילת מעריב. אחרי פרק זמן הוא פתאום "חזר לקרקע" וקלט שהחדר מלא באנשים ושאל למה כולם פה?
"האגדה מספרת שאותו בחור המקשה היה ר' משה. כשסיפרתי את זה לאחד מבני ר' משה אמר לי שאולי זה אמת אבל לא כ"כ נראה לו כי הוא יודע שאביו רעד בפני הגרי"ז ועמד בפניו בחיל וברעדה עד כ"כ שכמעט ולא היה מסוגל להוציא מילה מהפה עת עמד בפני הגרי"ז. הוסיף ואמר שאביו כן היה בין הקבועים לתפילת מעריב מוצ"ש ואפילו שבתות ששהה בבית הוריו בב"ב, היה יוצא מיד בזמן צאת השבת באוטובוס לירושלים ועוד היה מספיק את תפילת מעריב בבית הגרי"ז. בהצלחה".
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com
הצגת כל התגובות