ראש ישיבת עטרת ישראל וחבר מועצת גדולי התורה, הגאון רבי ברוך מרדכי אזרחי, המסומן כאחד המנהיגים הבאים, הספיד היום (שלישי) בבכי תמרורים את מרן ראש הישיבה הגאון רבי גרשון אדלשטיין זצוק"ל, בהיכל ישיבת פוניבז' בבני ברק.
"מורי ורבותי", פתח הגרב"מ את ההספד; "מרן רבינו ראש הישיבה כבר איננו. מורי ורבותי רבינו ראש הישיבה. איי! ר' גרשון היו קוראים לו, ר' גרשון איי. אבל ר' גרשון הזה, היה גאון בתורה שאין כדוגמתו, היה צדיק תמים שאין דוגמתו, היה מנהיג גדול ונורא שאין דוגמתו".
"איי", זעק ראש הישיבה בכאב, "ראש הישיבה ר' גרשון זיכרונו לברכה היה ראש הישיבה של הדור והיה בתפקיד מנהיג הדור, אבל צריך לדעת שהוא לא ויתר על להנהיג את הישיבה כהוא זה בשלמות מלאה הוא המשיך תמיד להיות ראש הישיבה על כל המשתמע מכך. איזו הנהגה, ראינו אותו בכמה דברים מיוחדים איזה שיקול דעת איזה... אדם כל כך סוער שהיה כל כך שקט".
"הוא סער בפנים, הוא בער ביראת שמים, בסברא, בתורה, הוא לא ויתר על השיעור עד יומו האחרון. להנהגה זה לא הפריע לו. בגלל שהוא היה מנהיג הדור עם כל האחריות, לקח הכל בחשבון. הוא חשב על כל הדברים הגדולים והקטנים וכל דבר שעשה היה מחושב וערוך מכל צדדיו פתקאות דרשה כאן דרשה שם. הכל ערוך הכל מסודר הוא עצמו איזו דמות מופת היה לכל אחד".
ראש הישיבה המשיך להספיד בכאב: "הוא היה שילוב בין הדברים, שרק אנשים ענקיים ביותר זוכים. ר' גרשון איי, איזה גאונות בלימוד איזה מוסר אבל מוסר אמיתי. מי עוד מבין מה זה מוסר כמוהו, מי עוד העדיף ללמוד מוסר כמו ר' גרשון".
"הוא ראה כל אחד בעין טובה, אני חושב שזה היה באותו זמן שהכתירו אותו והרב פוברסקי איזה שם שניהם עשו. והוא עמד על ההגה כל הזמן לא עזב את המערכה כל הזמן. תמיד הנהיג, גם כשהיה שקט בישיבה היה מנהיג, וגם כשהיה מנהיג היה ראש ישיבה. איזו דמות פלאים, הוא ידע לשלוט בדבר הקשה ביותר - לשלוט בעצמו, לא להגביה את הקול. ידע לקבל כל אחד בסבר פנים יפות ולשמוע כל אחד"
"ר' גרשון, ידע שצריך לחשוב על כל דבר ואז הוציא לפועל. איי, הראש ישיבה של הדור וגם המנהיג של הדור. איי, מרן רבינו ראש הישיבה איננו, איננו - מה זה איננו, הוא נמצא תראו את המשפחה שלו. איזו משפחה גדולי תורה כולם, ראשי ישיבות גם הם. לא הזניח את המשפחה שלו. מה נגיד רבותי. נכון לא אלמן ישראל, הקב"ה יודע להנהיג את הדור, יש גדולי תורה ויראה יש כאלה שהם ראויים לאיצטלא איזו איצטלא. התקופה שאחרי הרב שך זכרונו לברכה, הרב אלישיב, ר אהרון לייב. ר חיים הכל הכל הוא תמצת בתוכו".
הגרב"מ אזרחי עבר להספיד בשלב זה את ההנהגה ואמר: "הקב"ה יודע איך להעביר את התפקידים הלאה. אבל ההפסד הוא עצום איזה הפסד אני חושב שאפשר להמליץ עליו את הפסוק "הוד והדר תשווה עליו". חז"ל אומרים שזה על המשיח. אלה הם תארים למשיח. אומרים חז"ל הוד של הרב והדר של התלמיד מי יותר מתאים לשים עליו את הכתר הזה של הרב והתלמיד אם לא ר' ירחמיאל גרשון. תמיד הלך עם הרבנים של הישיבה - להמשיך במסורת הוא למד את הרבנים שהיו לו ואותם העביר לאחרים. זוהי מסורת".
"איי רבותי הוד של רב. כנראה שרב צריך שיהיה עליו הוד. שיראו עליו את האש של סיני בשמחת התורה ויחד עם זה היה עליו הדר של תלמיד תמיד שמע. הכל יש לרב חוץ מדבר אחד הדר יש לתלמיד. איי גיוואלד".
הגרב"מ מירר בבכי והמשיך להספיד: "מי עוד יכול להתאים את עצמו לשרשרת הזאת. אדם אחד מתוך שרשרת הזהב של הדורות האחרונים נשאר ברוך השם, יש ראש ישיבה ויהיו מנהיגים. אבל ההפסד לא מתמלא. מורי ורבותי התקופה היא קשה מאוד רבותי, מי כמוהו ידע להסביר את קושי התקופה, הוא אמר לנו בחוש והוא ידע עוד דבר, מה התרופה תמיד היה תרופה למטה. כל דבר שאמר - כמה שהוא דרבן ללימוד המוסר כמה שהוא דרבן ללימוד המוסר. אני הקטן אומר שהוא הצליח מאוד בגללו יש מקומות שלומדים מוסר".
"רבותי", אמר ראש הישיבה לסיום: "הקב"ה יעזור למשפחה לבניו וחתניו הגאונים הצדיקים הקב"ה יעזור וינחם אותם לישיבת פוניבז הגדולה. פוניבז! איי! בעזר השם הכל יסודר אבל אנחנו צריכים להמשיך דרכו. חלק אנחנו יודעים להתחזק עד שהרבה יעזור ובלע המוות לנצח ומחה השם אלוקים דמעה מעל כל פנים".
הצגת כל התגובות