משגיח ישיבת 'אור ישראל', הגאון רבי יצחק פנחס גולדווסר, מסר שיחת חיזוק לתלמידי הישיבה לרגל המצב, ועורר הדים בעולם הישיבות כולו, כאשר שיחתו הפכה לשיחת היום בהיכלי הישיבות והכוללים.
בדבריו, כאב המשגיח את התופעה בה הגיעו נדיבי עם והחליטו לפנק את בחורי הישיבה בכיבוד קל לאות כבוד - "הנה החיל האמיתי". המשגיח תמה בפני הבחורים: "צריך להגיד לכם לבני הישיבות שהם מבחר החייל? אם לא יביאו כיבוד אתם עדיין לא בטוחים בליבכם שאתם החיל הנבחר? אני חושב שזו בושה שיש צורך לספר לנו שאנו באמת אלו שקובעים את גורל המלחמה, זה השפלה".
הגר"פ גולדווסר הוסיף וחידד בפני הבחורים נקודה נוספת, אשר היכתה גלים בעולם הישיבות: "לא זה הטעם העיקרי שהפריע לי. צריך להכיר טובה לכל מי שנלחם עבורינו! הטעם העיקרי שזה חרה לי, הוא בגלל שכאשר אנחנו משבחים את עצמנו, מעודדים את עצמנו, זה הורס את הטיפ-טיפה הכרת הטוב שעוד יש לנו לחיילים. וזהו עוול גדול!".
הוא הוסיף ואמר לתלמידים כי הוא מודע למורכבות הדברים: "המשפטים האלו אמנם יישמעו צורמים, ואספר לכם עוד מעט עד כמה הם כאלו, אבל אני שוב חוזר ואומר בקול רם - 'אנחנו חייבים הכרת הטוב לחיילים שמסכנים את החיים שלהם'!".
"כל הדיבורים האלו שהם הולכים מרצון למלחמה, וחייבים ללכת למלחמה והם לא חושבים עלינו, זה דיבורי סרק והבל!", זעק המשגיח. "חיילים בשעה כזו חושבים על כולנו, לא רק על עצמם, יש הרבה שמתנדבים, שלא לדבר על הדתיים לאומיים שזה לא יאומן האכפתיות שיש להם".
הוא זעק מנהמת ליבו: "איך אפשר להיות כפויי טובה? אנחנו לא מרגישים את זה, כי פיטמו אותנו ואמרו שאנחנו ואנחנו ואנחנו, וזה נכון!".
הוא סיפר, שכשאמר דברים דומים בבית הכנסת בו התקיים שיעור והגיע אדם לשבח את הלומדים שהם הלוחמים האמיתיים, ניגש אליו אברך וגער בו: "איך אתה מדבר? אתה הורס את כל החינוך שלנו, כל החינוך שלנו הוא נגד הצבא, אין לנו שום קשר איתם, מה פתאום לדבר על חיילים, חס וחלילה".
"אם ככה" סיפר המשגיח, "אמרתי לעצמי, אני באמת צודק שצריך לדבר על זה, אם תלמיד חכם יכול לדבר בכזה ניתוק חייבים לזעוק! אמרתי לו - הרי אם אדם היה מתנפל על אח שלך וחייל היה מציל אותו, לא היית מודה לו? אז זה לא חכמה לטמון את הראש ורק להיות פאנטיים. אנחנו לא ילדים קטנים, כשילד קטן רואה חילוני הוא קורא לו גוי. אנחנו ילדים קטנים?".
הוא הוסיף וחידד את דבריו: "היו זמנים שאנשים התנדנדו, שהצבא היה אצלם אידיאל גדול, היה פחד שבחורים ישיבות ילכו לצבא ומה יהיה מהם? ומעבר לזה שהם יתקלקלו הרי באמת התרומה הגדולה לשלום העם וההגנה הגדולה, זה בחורי הישיבות. זה היה נכון לשעתו".
"אבל עכשיו", תמה הגרי"פ, "האם יש כאן מישהו אחד שמתנדנד? אנחנו גאים בעצמנו, ברוך ה'. ברור שאלוף בצה''ל שהיה יכול להיות אברך בפוניבז', הוא משתמט! כי שם הוא היה תורם הרבה יותר, כולנו יודעים את זה, אוי ואבוי אם בחור בגיל שלכם לא יודע את זה. אבל! לא תמיד צריך להגיד את זה. המצב הוא שאנו לא מכירים טובה לאנשים שנלחמים עבורנו".
"אם זה יישמע לכם ציוני, אז קודם כל תדעו שיש שיחה עם ר' דוד פוברסקי מזמן שגם היתה מלחמה, והוא אומר לבחורים, אתם סומכים על הקב''ה? אם הייתם סומכים על הקב''ה הייתם רועדים מפחד! אתם סומכים על החיילים! ואם אתם סומכים על החיילים אתם לא מתפללים עליהם? לא אכפת לכם מהשלום שלהם? הרי זה מיניה וביה?!".
דבריו של המשגיח עוררו סערה רבה בעולם הישיבות כאשר תוכן דבריו הודפס והופץ בבתי הכנסת בריכוזים החרדים ובהיכלי הישיבות.
הצגת כל התגובות