השבוע מתארח בתכנית המבדיל אצל האמן זלמן שטוב, העיתונאי לשעבר אהרן גרנות כדי לספר על המסע מסביב לעולם במטרה ליצור תוכן איכותי מקורי לציבור החרדי, עד לפרישה ולפתיחת העמותה שדואגת לחיילים בודדים.
גרנות שעבד כעיתונאי במשך ארבעים שנה מחליט יום אחד שגם לעיתונות החרדית מגיעה מקוריות, ויצירה אמיתית, לא עוד העתקות ממקומות אחרים. וככה מתפתחת הסוגה החדשה של נסיעות למרחבי הגלובוס, יחד עם צלמים נוספים, על מנת להביא סיפורים חדשים ומיוחדים.
הכתבות התחלקו לשתיים. הסוג הראשון היה כתבות מגזין, שעליהם היו ישיבות מערכת והחלטות על מה ואיפה. הסוג השני היה כתבות פתע, אם לצורך העניין הייתה הפיכה ברואנדה, גרנות תופס את המטוס הראשון וטס לסקר את השטח הבוער. לפעמים הדבקים קרו מהר כל כך, שגרנות מתפלל שחרית, והכל נעצר, הוא כבר יודע שרגע או שניים לאחר מכן הוא כבר צריך להתעופף.
אחד המקומות המסוכנים שגרנות ביקר בהם, ואולי הישראלי היחיד שהיה שם, היא עיראק. גרנות עובר דרך כורדיסטאן ובעזרת אדם שגר שם, עם דרכון ישראלי. הביקור כלל נסיעה אל המקום בו סדאם חוסיין התחבא. באותו ביקור אנשים שהיו בסביבה ידעו שגרנות ישראלי ובכל זאת, לדבריו, הייתה המון האהבה אל ישראל. אנשים סיפרו איך הם מתגעגעים ליהדות עיראק העתיקה.
בתוניס, יחד עם הצלם אלי קובין, אחד מהחבר'ה כמעט נעצר, עד שלבסוף, כמה דקות אחרי שוחרר. שם גרנות פוגש גם בראש הממשלה של המדינה.
גרנות הנודד בעולם מתאפיין גם באלסטיות מחשבתית, הוא הולך עם מה שהוא מאמין בו וככה הוא חי. אם בתחילה גדל בחסידות גור, בהמשך הדרך הוא פוגש ברב חיים דרוקמן והולך ללמוד בישיבת שבי חברון, שינוי משמעותי. בזמן גוש קטיף הוא מתאכזב "לטיפשותו" מהצורה בה הציבור הדתי לאומי התנהג, ולמשך כמה שנים הוא שב לתורתו המקורית - חסיד גור. כשהרגיש שהפך לנטל על המשפחה בסגנון הלבוש השונה בו הסתובב באזור מגוריו - קריית ארבע, ולאחר שהבין שאת צורת המחשבה של הישיבה בה למד הוא לא יכול לשנות, הוא שב ולובש את צורת הלבוש הדתלי"ת.
יום אחד מתגלגל לפתח ביתו סיפורם של החיילים הבודדים מבתים חרדים, וכך הוא דואג לחייל אחד ושניים, עד שנפתחות כבר שלש דירות. בשלב הזה גרנות שהינו סגן עורך משפחה מבין שזה הופך להיות חייו, מה גם שלא היה יכול להמשיך במשרתו הבכירה בעיתון כשהאידיאולוגיות שונות כל כך, לפחות בזמנו.
זהו השלב בו עוזב גרנות את כרטיס הנוסע המתמיד ואת עיתון משפחה, ונכנס כל כולו לעסק החיילים. הבודדים.
כיום ישנם בתים לחיילים בודדים בכל רחבי הארץ, וגרנות עסוק עשרים וארבע שעות ביממה בטיפול בהם.
אז נכון, הדרכון היום אינו פעיל כבעבר, והצורך הנפשי בנדידה מתמדת עדיין קיים, אך העזרה ליהודי אחד, חיוך אחד מחייל שווה לגרנות יותר מאלף כתבות.
בתכנית האירוח "המבדיל" מתארחים מידי שבוע, יוצרים, אמנים, אנשי תרבות ודמויות שונות מרחבי העולם, שידברו על נקודות אור שונות שפגשו במהלך חייהם. את התכנית מגיש האמן והיוצר זלמן שטוב, בהקדמה של הבדלה בסגנון קרליבך, וברעיון קצר מתוך הפרשה. שבוע טוב וקיץ בריא.
צפו בריאיון המרתק
הצגת כל התגובות