השבוע מתארח בתכנית המבדיל אצל האמן זלמן שטוב, המחלץ חיליק מגנוס, כדי לספר על מסע מרתק וחובק עולם בן עשרות שנים, של חילוצים מצילי חיים, לאותם שנתקעו ברחבי הגלובוס.
בהודו אפשר לשמוע שוב ושוב את המשפט שחוזר על עצמו: "תקראו לחיליק". המשפט נאמר גם על אנשים שנפגעו מסמים קשים וגם על תרמילאים שנעלמו ויש חשש לחייהם.
מגנוס מספר שנקלע לתחום החילוצים אחרי הצבא, כשחבר בא ואמר לו בא נצא לטייל, ואיך נטייל? נעסוק בתחום של חילוץ אנשים וכך נוכל לטייל עוד ועוד.
כיום, יותר מ-30 שנה אחרי מגנוס עדיין מטייל אך החברה צמחה למימדים ענקיים. עשרות אנשי משרד ואנשי מודיעין ברחבי העולם, רשת קשרים של אלפי אנשים הכוללת מחלצים שנותנת מענה מיידי לכל אדם שנתקע בכל מקום בעולם.
הטכנולוגיה עצמה התקדמה מאוד, והחברה מציידת תרמילאים במכשירים לווייניים שיכולים לשדר מכל מקום ואפילו לקבל הוראות כיצד ואיפה ללכת.
חילוץ מורכב משלשה פרקי זמן: השלב הראשון בו קרה משהו, ואחד מהקבוצה הולך להזעיק עזרה. השלב השני הוא החזרה עם העזרה כשלא תמיד הקבוצה שחוזרת יודעת בדיוק איפה נמצא הפצוע. השלב השלישי הוא ההחזרה של הפצוע למקום יישוב לקבלת המשך טיפול.
עם המכשיר המחלצים יודעים בדיוק היכן האדם, ויכולים להגיע אליו במהירות ובדיוק.
מגנוס מספר על השלג שפתאום מגיע. ככה זה אצל הישראלים - פתאום מגיע שלג. במצב כזה הסיפור יכול להגמר ממש רע, או שהמטייל מקבל הוראות מדוייקות איך לצעוד וכמה עד לבקתה שלו חזרה.
כולנו זוכרים את הטרגדיה שקרתה בטרק האנפורנה, בה נהרגו כמה ישראלים. מגנוס טוען שאין לנו הישראלים עדיין מסורת של טיולים. הרבה פעמים ישראלים בטוחים שכיוון שעשו צבא והיו פה ושם הם יסתדרו עם כל מצב, ולא כך.
"כשאדם יוצא לטיול הוא צריך להתכונן ליום שיש בו ארבע עונות", אומר מגנוס, "גם נפשית וגם מבחינת הציוד". הכללים לפי דבריו, הם היכולת של אדם אחד להעביר לאדם אחר תשואה על השקעה שהאחר אף פעם לא השקיע. אם לדוגמה האירופאים רואים שחסרים להם זוג גרביים מתוך הרשימה הארוכה של דרישות ציוד לטיול - הם לא יטיילו, הם ילכו לקנות קודם ורק אז יצאו.
"לא ידעתי - זה קטלני". משפט שטבע מגנוס לפני שנים, המבטא את הנקודה שמה שאתה לא יודע הוא זה שיהרוג אותך בסוף. ולכן, קודם כל המטייל צריך מקור מידע טוב - חברת טיולים מקצועית שיודעת מה קורה בדיוק. חבר טוב שמוכן למות בשבילך איננו מקור מידע טוב, כיוון שיתכן שעשה את הטרק במזג אוויר קייצי יוצא דופן, ואילו אתה מגיע למסלול דווקא כשהוא מלא בשלג ורוחות עזות.
כשי לצאת לטיול אנחנו צריכים להגדיר לעצמנו מהו טיול; להרחיב אופקים, ללמוד, להתרועע, לחוות ולחזור הביתה בשלום. לכן הדיון הישראלי לצורך העניין האם לקחת פורטר למסלול הוא טפשי, כיוון שהמטרה היא לא לראות כמה חזק המטייל, אלא כדי לראות את הנוף.
כשמטייל לוקח מדריך ופורטר, ויש עמו שני חברים נוספים - 5 אנשים, הוא גם נהנה, גם לומד את המקום וגם במקרה של חילוץ - נשאר יחד עם אנשים נוספים כששניים מבין הקבוצה חוזרים לבקש עזרה במקרה אסון.
בתכנית האירוח "המבדיל" מתארחים מידי שבוע, יוצרים, אמנים, אנשי תרבות ודמויות שונות מרחבי העולם, שידברו על נקודות אור שונות שפגשו במהלך חייהם. את התכנית מגיש האמן והיוצר זלמן שטוב, בהקדמה של הבדלה בסגנון קרליבך, וברעיון קצר מתוך הפרשה.
שבוע טוב וקיץ בריא!
הצגת כל התגובות