עונת הבקשות כבר בעיצומה, בלילות השבת החורפיים יוצאים אלפים מידי שבת כדי לשורר את שירת הבקשות העתיקה והקדושה. המוזיקאי המוערך, זיו יחזקאל, שכבש בימות בארץ ובעולם הערבי ועוסק גם בלימוד השירה המזרחית, בראיון מיוחד בו הוא מסביר על שירת הבקשות - ההוויי שלה וכיצד צריך לגשת אליה בצורה הנכונה.
"ניתן ללמוד הרבה מ'המאקמת' שבו הבקשות עובדים. זה נועד להנגיש למאזינים את התרבות כולה באמצעות השירים, מין הסיכום שעומד מאחורי ההוויה התרבותית של הבקשות ואני גם עושה בזה שימוש עם התלמידים שלי", מסביר זיו יחזקאל, אך הוא מוסיף כי "המקום האמיתי של זה הוא רק בערבי שבתות ורצוי בשבת בבוקר".
"אם מסתכלים על זה מזווית של מוזיקה יהודית כמעט לגמרי מקורית, זו שירת הפאר שלנו המולחנת, יש אמנם פיוטים רבים עתיקים אך הם אינם מולחנים שורשית תרבותית. זו המוזיקה היחידה שיש לנו מולחנת ומסודרת. אבל אם מנסים לנתק את זה מהווי זה לא עובד. זה התה, השעה והטבק שעובר בין הידיים, זו האווירה שהופכת את זה למה שזה", מסביר זיו יחזקאל.
הוא סיפר על החוויה הטובה ביותר שלו משירת הבקשות, "הגעתי לשבת חתן בירושלים אחרי הרבה זמן שלא הייתי בעדס, ישנתי בדירה באזור השוק באגריפס ובליל שבת בשעה 3 לפנות בוקר התעוררתי והייתה לי מלחמה פנימית אם לקום או לא. לא היה לי כוח לצאת מהשמיכה ופתאום שמעתי נקישות בדלת, עוד אחד שקם גם, הוא פתח את הדלת לכדי חרך צר ולחש "זיו אתה בא לשיר להשם?" כשהוא אמר את המשפט הזה הוא סילק ממני את כל השינה כאחת אני זוכר שבאותו רגע גמרה בליבי ההחלטה שאני קם ומתלבש מיד".
מעבר להחלטה לקום זיו יחזקאל מסביר כי התפיסה הזו שינתה לו גם את הבקשות עצמן, "המשפט הזה שינה לי את כל אותם הבקשות. זו אולי הפעם שבאמת חוויתי את הבקשות בצורה פנימית, כי באתי לכתחילה מהמקום הזה. זה היה עילאי, פשוט ועשיר ביחד. זה הקסם של זה. ולכן צריך לעשות את זה בבית הכנסת, כי שם מתחבר גם ההיגיון שעומד מאחורי כל זה".
יחזקאל מסביר על ה'מוואלים' והלחנים של שירת הבקשות, "מוזיקה ערבית/מזרחית, היא בנויה על אלתור, אחד המאפיינים הבולטים שלה זה האלתור. כשאדם יוצא להופעה, וכאן אני יוצא מבית הכנסת לעולם הקונצרטים, רגע רגע אתה אמור להיות מופתע כי אתה לא יודע מה תשמע, ואפילו הזמר והנגנים לא יודעים מה הולך להיות".
לשאלה האם זה אמור להלחיץ את הפייטן או הזמר הוא משיב בחיוך, "ממש לא. זו התרבות הזו בדומה לנגני ג'ז שיודעים לאלתר על קצב. זה חלק מההיגיון של זה כשאנשים באים מבחוץ הוא מתפעל אבל אצלם זה פשיטא וחלק מהעניין
עד כמה ניתן לעשות את זה נכון קשה מאד, אנשים חושבים שהמוואל בא לתת ביטוי לפייטן, אבל זה הפוך, הוא בא רק לתעל את האווירה וליצור את הרצף בין פרקי השירה של שירת הבקשות
זיו יחזקאל משיב בחיוך גם לשאלה האם כמוזיקאי מקצועי מפריעים לו הזיופים בעת השירה בבית הכנסת: "כנראה זה תלוי איך מעירים אותך, אם אתה בא לבקשות או בא לשיר להשם... אם אתה מגיע מהמקום של המודעות המוזיקלית שלא מצליחה להיפרד ממך, זה אכן יכול להעכיר כי תפקיד הפייטן ליצור את החוליה המקשרת של העלייה עד לרגע השיא צריך אינטואיציה הן מוזיקלית והן רגשית כדי לעשות את זה נכון".
הוא מתייחס לחשיבות של הרגש סביב השירה המקודשת ואומר: "אצלנו ביהדות אנחנו יודעים שמוזיקה היא כלי לעבוד את השם. אין מוזיקה לשם ההנאה בלבד, כמובן שמותר ליהנות כמו שכשאתה אוכל מותר לך ליהנות, אבל לא בשביל זה אתה אוכל".
זיו יחזקאל מסביר על החשיבות של הווי השירה וקדושתה והשמירה עליה במקום התרבותי שלה, כשהוא מצהיר "לקחת את הבקשות מבית הכנסת ולעשות אותם באולם הקונצרטים זה כמו לשיר 'סוכה ולולב' בפורים".
צפו בראיון המלא וגם בפינת 'המסננת' עם השירים שיצאו השבוע ולא כדאי לכם לפספס.
להאזנה לשירים המלאים מהפינה:
הצגת כל התגובות