השבוע מתארח בתכנית "המבדיל" עם האמן זלמן שטוב, איש התקשורת והפעיל החברתי אבי מימרן כדי לספר על המסע מקריית צאנז דרך הדמויות המיוחדות שגרו שם, אל ישיבת ר' הלל והקשר המיוחד עם ראש הישיבה, עד לתקשורת ולעשייה החברתית בעבור ילדים מיוחדים.
קריית צאנז אולי נבנתה על ידי הקלויזנבורג רב'ה, אך בכוונה תחילה יושבה בכלל סוגי האוכלוסיה. אביו של מימרן שהיה הגבאי בבית הכנסת הספרדי במקום סיפר שהאדמור אמר לו פעם: "שואלים אותי למה אני מגיע לכאן כל חודש אלול, והתשובה היא שהחדר שלי נמצא מעל בית הכנסת, ובכל יום בשעה 4 בבוקר, אני פותח את החלון כדי לשמוע את הסליחות".
היהודים הירושלמים הוותיקים שגרו באזור שהיו פשוטים ואותנטיים, בלי השאלה של מה יאמרו וכמה אני שווה, עיצבו את דמותו של מימרן ואת רצונו לפגוש באנשים מיוחדים. מה שקרה כמה שנים מאוחר יותר בתחילת דרכה של ישיבת כנסת הגדולה שהקים ראש הישיבה, ר' הלל זקס.
ר' הלל שהביא איתו טעימה ממקומות שונים, ארה"ב משולבת בתורת בריסק, סיפורים מר' אהרן קוטלר ואחרים בני הדור הקודם שבו את מימרן, שלדבריו מצא את עצמו בדיוק בתפר בין העולם הישן ועולם הטכנולוגי.
הייחודיות באותו הזמן הייתה ההקמה של הישיבה, ותחושת השליחות - אנחנו נגד כל העולם. אנחנו בוהים מקום חדש. כל זה יצר קירבה חזקה בין מימרן לראש הישיבה.
בכולל, מימרן מכיר דמות מרתקת נוספת - הרב דרוק שהיה איש מוסר שקיים את כל מה שאמר בלי נטייה ימינה ושמאלה.
בהמשך מימרן משדר בתחנות פיראטיות שהפכו לטרנד בחברה החרדית מאחר ולא ניתנו תדרים לציבור, בין השאר שידר עם חבר הכנסת אריה דרעי במשך זמן ארוך. כשהעסק הפך למסוכן יותר, ואנשים נעצרו הוקמה תחנת קול חי, ומימרן הפך למנהל התכניות, עד לתכניתו היומית כיום.
מימרן גם פעיל למען ילדים מיוחדים בעקבות מצבו של בנו, דואג לתקציבים בשביל הילדים ונלחם למענם.