רעש המטוסים והאזעקות איפשר לעסקנים החרדים לדרדר את הפוליטיקה לדיוטה שלא הכרנו |"האדריכל הגדול של המהלך להסדרת חוק הגיוס, היה צריך להיות הראשון שאורז את חפציו במשרד השיכון, הרבה לפני השר שמעליו" (דעות)
המצב
בארץ מתוח, והסכנות אורבות בכל פינה, אבל יש את אנשי האמונה שלא חוששים הם חייבים לתעד ולשתף | מדוע חששו חז"ל ממקום סכנה אם הכל זה
מלמעלה וחינו קצובים מראש? | בין מצוות "ונשמרתם לנפשותיכם" לאמונה התמימה והיכן עובר הקו? (דעות)
במסגרת התוכנית 'דבר ראשון' משתף משה מנס על מפגש עם 3 אברכי משי ששיתפו מלב כואב 'מוכנים להפסיד הכל בשביל לזכות להישאר בכולל וללמוד תורה, אבל זה מה שכואב לנו' | ההרגשה שהם לא מעניינים אף אחד ומה ניתן לעשות | והאברך שהפתיע: אני חלק מעם ישראל אל תהפכו אותם לאויב (דבר קטן)
בסרטון עם מקרון, נראית מישהי ברקע שלובשת אפודה צהובה. היא עומדת, רואה את מה שקורה — ועושה צעד אחורה. לא מתערבת |אלימות - פיזית, מילולית, רגשית- יכולה להתרחש בכל בית|דווקא מתוך התמונה הזו, חשוב לומר: יש דרכים להתערב - גם מבלי להיכנס באמצע (דעות)
מה קורה כשפרופסור בן-זמננו לוקח את דברי חז"ל, מצטט את רש"י, הרמח"ל, והשפת אמת – ומסיק מהם מסקנה הפוכה לחלוטין? על חוצפה בלימוד תורה, על עיוות הכתובים, ועל מהות המושג "מגלה פנים בתורה" | (טור דעה)
מדי שנה, אנו עוצרים בימים הללו, מורידים את קצב החיים, ונזכרים במחיר הכבד של שנאת חינם, ושואפים להיות טובים יותר זה לזה. המסר ברור: הסכנה הגדולה לעם שלנו לא מגיעה מבחוץ. השבר האמיתי מתחיל מבפנים, מחוסר הסובלנות, מהריחוק ומהשנאה (מאמרים)
אנו מצדיעים לכל משפחות השכול. מסירות נפשם, אמונתם ועוצמת רוחם הם מקור השראה עבור כולנו. דרכם מלמדת אותנו שהבחירה בחיים, בעשייה בלתי פוסקת ובחיבור לקהילה ולעם, היא הניצחון על הכאב הנורא (מאמרים)
הטרגדיה בים יכולה להתפרש כביטוי ותזכורת מודרנית ועגומה לאותו עיקרון עתיק. הים, על כל יופיו ועוצמתו, הוא גבולם של יצורים אחרים, וכניסתנו אליו צריכה להיות מלווה בהכרה שאנו אורחים ועלינו לנהוג בזהירות. התעלמות מחוקי הטבע עלולה להיות טרגית, כפי שהתעלמות מגבולות הרוח עלולה להוביל לתוצאות הרות אסון (מאמרים)
גם היום, אנו ניצבים בפני אתגרים מורכבים, מוקפים בקולות מנוגדים והצעות סותרות. אך מתוך אמונה וענווה, נבין שהתקווה לישועה לא תמיד טמונה בפתרונות המוכרים. ייתכן שהמענה לאתגרינו נמצא במקום בלתי צפוי (מאמרים)
כשנשב מסובים בליל הסדר עם המשפחה, נבין עמוק בליבנו שאנחנו לא רק מציינים את היום בו הפכנו לעם, אלא בעיקר את היום בו אנו מבטיחים את המשך קיומנו כעם נצחי – עם ישראל (מאמרים)
אם נשכח איך מספרים סיפור נשכח גם איך חיים בתוכו. ואם נרצה להעניק מקום לאחר עלינו לעשות זאת באמת. לא מתוך תועלת, אלא מתוך ענוה. כך, ורק כך, אנו יכולים לתת מקום לאמת גם כשאינה שלנו | יעקב שימל בטור מיוחד על סיפור - לקראת פסח (דעות)
עלינו לזכור שכל אחד מאיתנו הוא חלק בלתי נפרד מהמכלול השלם, ורק בשיתוף פעולה נוכל להבטיח את עתידנו. עלינו להתעלות מעל כל מחלוקת ושנאת חינם, ולמצוא את המאחד בינינו (מאמרים)
המשכן הוא "הפרויקט" הראשון... הוא אמור ללמד אותנו את המסר. כמו בבניית המשכן, שיתוף הפעולה והשילוב של הכלל כולו כתף אל כתף באחדות, בהקפדה על חלוקת התפקידים בין כולם, עד הפרטים הקטנים, ממחישה את המחויבות של כל יחיד למטרה המשותפת של הכלל כולו (מאמרים)
יום תענית אסתר, הוא יום חשוב לחשבון נפש עבורינו בכל הנוגע להתעסקות עם גירושין ועם נשים גרושות | פייני סוקניק במאמר כאוב ונוקב על התופעות הקשות (טור דעה)
ראינו ניסים ואנחנו זקוקים לעוד ניסים, אין ספק כי מסירות נפש של יהודי להצלת הזולת, שקיימת בעם ישראל עד ימינו אנו, היא זכות עצומה לניסים הגדולים שעוד נראה בקרוב "בימים ההם בזמן הזה" (מאמרים)
במרוץ החיים המודרני, קל לשכוח את הדברים החשובים באמת. קל להתמקד בהישגים חומריים, בהצלחה כלכלית, ובתדמית חיצונית. אך בסופו של יום, מה שנשאר זה לא הכסף שצברנו, אלא האנשים שאהבנו, המעשים הטובים שעשינו, והערכים שחיינו לפיהם (מאמרים)