חבר הכנסת אלמוג כהן, אתה תושב הדרום מתגורר בעיר אופקים, תודה שהגעת אלינו, תיכף נדבר על אווירת האחדות בכנסת בימים האלה, נדבר גם על הסיוע שלך כחבר כנסת לתושבי דרום ולמשפחות החטופים אבל יש לך עבר עשיר במערכת הביטחון, שירתת 11 שנים במשטרה וביחידות המיוחדות. נחזור אחורה לשמחת תורה בבוקר - איפה זה תפס אותך?
"חשוב להדגיש לא לתפוס אותי בדיוק על הזמנים כי 'המוח שלי עדיין בהדחקה'", פותח חבר הכנסת כהן, "זה מנגנון הגנה של המוח לאירועים טראומתיים, לקראת שעות הבוקר בערך 6:30 היה אזעקות, המון אזעקות, אני מייד מסתכל על הנייד ואני מבין שיש פה אירוע חריג כי היה בכל הארץ אזעקות, ואז מייד אמרתי לעצמי אני מקווה שהכוח בקו הראשון של המוצבים ערוכים לאירוע, אירוע חריף כי בדרך כלל זה מכסה על משהו, זה סוג של כיסוי.
"כשנרגע מעט האזעקות, אני מסתכל על החלון לראות אם יש נפילות ואז אני מתחיל לשמוע ירי של קלצ׳ניקוב. אני מתארגן מהר, אני זוכר שלא שמתי גרביים אפילו, אני שם חולצה שחורה וכובע עם זיהוי, לוקח איתי אקדח ושלוש מחסניות ויוצא לכיוון, בדרך אני אוסף חברים משכבר הימים, את פקד מני ביטון קצין מודיעין של תחנת באר שבע, הוא גם יצא כמוני, לא תכננו להיפגש.
"אנחנו מגיעים לכיכר מצד ימין שלו אנחנו רואים רכב ובתוכו אישה ירויה בכל חלקי גופה, במקביל אנחנו שומעים רעשים של ירי מכיוון מערב דרומה ומתחילים ללכת לעבר הגירוי, שמגיעים לשם אני פוגש שני שוטרים, הם היו פצועים שניהם, בדיעבד גם ראיתי את גופתו של חברי, משם התחלנו במרדף אחר המחבלים שהיו פרוסים בתשעה מוקדים לפחות ברחבי השכונה".
אתם מתחילים לפעול בלי הרבה לחשוב ובלי לעכל עדיין מה קורה?
"האמת כבר שהגעתי לכיכר והסתכלתי על רכבים של כוח הנח'בה, ראיתי רכבים לבנים ללא לוחיות רישוי, ישר הבנתי שזה שלהם אבל לא ציפיתי שאנחנו בכזה סדר גודל של אירוע, האירוע מתגלגל, הוא נבנה תוך כדי לחימה".
מתי זה נופל? מתי אתה קולט את מימדי האירוע הזה?
"האמת שראיתי את אחד המחבלים בעין כבר הבנתי שזה כוח נח'בה, כבר נתקלנו איתם בעבר באזור רצועת עזה, ומיד זהיתי שזה זה, מיד גם קישרתי את זה לאותה התראה מקוללת שנקראת כונס נכסים היום השם של זה זה פלאש פלאשת, שזה בעצם מה שקרה ביום שבת, בחג שמחת תורה, זה התראה שנמצאת במערכת הביטחון כבר תשע שנים, עוד כשהייתי ביס"מ הכרנו את ההתראה הזאת".
"הייתה לחימה קשה" מציין ח"כ אלמוג כהן, "היה לא פשוט, היה נחיתות כי אנחנו היינו רובנו אקדחים הם היו עם קלצ׳ניקוב, רימונים, מטעני השלכה ומקלעים, וגם מה שאני מאפיין את הזירה הזו זה שהם לא באו איתנו במגע, הרי בסוף לוחם מחפש להרוג את הלוחם השני, והם פשוט כל הזמן חיפשו להגיע עוד יותר לעומק השכונה כדי להרוג עוד יותר חפים מפשע. לאורך כל הדרך אני רואה מולי גופות שמוטלות, רובם אזרחים מבוגרים שרצו לממ"ד בחסות האזעקה ובחסות האזעקה גם אותו כוח יצא והתחיל לטווח בהם".
"זירות לא פשוטות, חברים טובים שמוטלים זה לא דבר שהוא קל"
מה נותן לך את הכוח ברגע הזה כשאתה רואה את חברים שלך על הרצפה?
"קודם כל, ככה אומנתי כל חיי, כל חיי הבוגרים, לא נולדתי ואני כנראה גם לא אמות חבר כנסת, הרצון להציל חיים וערך הרעות והקדוש ברוך הוא, הוא היה איתנו שם, אני אדם מסורתי אתה מכיר אותי, אני לא דתי, אבל אי אפשר היה שלא לחוש בניסים שקרו לנו שם, ככל שאנחנו מנתחים את האירוע אנחנו מבינים שקרו שם ניסים גדולים.
"במצב קיצוני של שלושת האפים מה שנקרא פלי זה אלה שבורחים הרוב יש את אלה שקופאים במקום, ויש את הפייט הם אלו שנלחמים אני תמיד חיפשתי אצל הלוחמים שלי את הפייט, ושמה, בזירות, מצאתי עשרות כאלה, אזרחים אמיצים, שוטרים שבאו, וידענו שאנחנו כנראה הולכים למות, זה די היה ברור, אבל האחים הגיבורים שלי באמת פשוט רצו לתוך התופת כדי להציל לחיים של יהודים, של אזרחים במדינת ישראל וזה בעיניי משהו שהוא עילאי".
אני רוצה לחזור איתך יותר אחורה, לפני חצי שנה, אתה התרעת הרבה על ההתנהלות של הממשלה מול עזה, אני זוכר שביום שישי אחד אתה החלטת לעשות את השבת בפתח העיר שדרות, וצחקו עליך, 'אלמוג כהן שובת בשדרות עד שגורמים בממשלה יחליטו לפעול בהתקפיות יותר'...
"תשמע הכלל הראשון שלמדתי בחיים הבוגרים שלי זה להזיז את האגו הצידה, אז צחקו, למרות שיצחקו גם עוד בעתיד, לי זה לא משנה. אני משרת של ציבור, אני בא להשמיע קול של אנשים בנגב שלא שמעו אותם המון המון שנים, מה לעשות אין לנו ייצוג לולא אני, ואני אומר את זה בצניעות ולא מתוך גאווה.
"לוחמה בטרור זה משחק של גבולות גזרה"
"ובאותו יום שישי, הם ירו ב-3:30 בצהריים מטח גדול מאוד לשדרות בזמן שמוציאים את הילדים מבתי הספר, הם רצו לרצוח ילדים, ואני הגעתי לשם כי חובתי האזרחית היא לבוא ולישון בחוץ במיטה ולפתוח לשכה, ולהחרים הצבעות בכנסת וליצור משבר קואליציוני בשביל אנשים האלה, אני לא חושב שיש סיבה טובה יותר ליצור משברים מלבד חיי האדם במדינת היהודים".
כשאירועי הלחימה מתחילים להאט, אתה מלווה את המשפחות החטופים, היית בהפגנה שלהם, אתה אומר לנטרל את הביקורת ולהתמקד להשיב את החטופים הביתה...
"כן, אבל אני מוכרח להגיד את התפיסה שלי בנושא - בסוף אנחנו שנים רבות חשבנו שאנחנו חיים במדינה מערבית אבל שכחנו שצריך לדבר ערבית, בתפיסה הקודמת היית אומר לעצמך שאם נתקוף חלש יותר תתרחק מהחטופים וזאת תפיסה ישנה, מדינת ישראל החדשה שאליה אני רוצה לקחת את האזרחים ואת ההנהגה אומרת דבר אחר 'פה במזרח התיכון ככל שאתה חזק יותר - מכבדים אותך יותר ומעריכים אותך יותר, מוקירים אותך יותר ורוצים להיות שותפים שלך יותר'. ולכן ככל שנתקוף יותר חזק, כשנהרוג יותר נאצים של החמאס, ככה היכולות שלנו לקרב את החזרת החטופים והנערים תחזור".
"במקביל חז"ל אמרו - המרחם על אכזרים סופו שיתאכזר לרחמנים", מסיים ח"כ אלמוג כהן.