תקדים: חרדי שביטל שידוך נאלץ לשלם 18,000 שקלים

בני הזוג, בחורה חרדית ועולה חדש מצרפת, הכירו באמצעות שידוך. לאחר היכרות קצרה, הציע לה הנתבע נישואים, היא נענתה והשניים ערכו טקס אירוסין בבית הוריה של הבחורה. השניים אף ביקרו אצל הרב סטבסקי לקבל את ברכתו, שם הצהיר הנתבע על רצונו להינשא לתובעת ואמר כי היא "אשתו לחיים".

ערב החתונה המתוכננת, יצרו בני הזוג קשר עם ארגון "משמחים" ולאחר שתאריך החתונה נקבע סוכמו תנאי התשלומים על האירוע, כאשר כל צד התבקש לשלם שווה בשווה.

במעמד ההוא, הכלה חתמה על ההסכם לשותפות במימון החתונה ושילמה מקדמה בסך 10,000 שקלים. החתן המיועד, הבטיח לשלם את חלקו רק מאוחר יותר.

לטענת התובעת, כעבור שבוע חזרו היא והנתבע לירושלים לצורך המשך סידורי החתונה, אך לאחר פגישה עם התזמורת ובחירת קטעים מוזיקליים, שינה הנתבע לפתע את התנהגותו כלפיה ולמחרת הודיע לה כי מבחינתו החתונה מבוטלת.

הכלה דרשה 30,000 שקלים

בתביעה שהגישה לבית המשפט לתביעות קטנות בחיפה, דרשה הכלה לשעבר פיצוי של 30,000 שקלים בגין הוצאות החתונה, הבושה ועוגמת הנפש שנגרמו לה.

בתגובה לתביעה, טען הבחור כי עם הגעתו ארצה הוא לקה ב"סינדרום ירושלים" - מחלה נפשית שגרמה לו להתקרב לדת באופן קיצוני. "שיניתי את אורח חיי, ובשלב מסוים הבנתי כי הכלה לא מלומדת ובריאה כפי שחשבתי". לדבריו, הוא ביקש מן הכלה להשהות את ההכנות לחתונה אולם היא המשיכה, למרות הקשיים שהתגלו.

השופטת נסרין עדוי קיבלה את התביעה באופן חלקי, לאחר שדחתה את טענת הנתבע לפיה הוצג בפניו מצג שווא לגבי השכלתה של התובעת ומצבה הרפואי, וקבעה כי התובעת גילתה לתובע הכול אודותיה כבר בפגישתם הראשונה, והוא וודאי לקח נתונים אלה בחשבון.

לכן, ציינה השופטת, "העלאת טענה זו לאחר שיחסיהם עלו על שרטון היא בלתי מוסרית ובלתי הוגנת".

לעניין הנזק נקבע, כי הנתבע יפצה את בת זוגו לשעבר ב-14,950 שקלים בגין הנזק הממוני שנגרם לה - שכלל בין היתר, את עלויות מסיבת האירוסין לרבות איפור ותסרוקת, ומקדמה למארגני הנישואים - ובנוסף ישלם לה 3,000 שקלים נוספים בגין עוגמת הנפש והצער שנגרמו לה עקב הפרת הבטחת הנישואין, בצירוף 300 שקלים בגין הוצאות משפט.