הערב מציינים אלפי חסידי בעלזא בעולם כולו ששים שנה להסתלקותו של כ"ק הרה"ק מבילגורייא זי"ע אביו של כ"ק אדמו"ר מבעלזא שליט"א.
הגה"ק רבי מרדכי רוקח מבילגורייא זי"ע נולד בשנת תרס"ב לאביו כ"ק האדמו"ר רבי ישכר דוב זי"ע מבעלזא, ולאמו הרבנית הצדקנית מרת חיה דבורה ע"ה בת הרה"ק רבי אברהם שמואל פטשעניק מברעזנא זי"ע, שהיה חתן של האדמו"ר רבי מרדכי מזוועהיל זי"ע.
בילדותו התנכר נער, וכמסופר שאביו קבע לו חדר שינתו בחדר הספרים שלו. אביו מרן זי"ע אמר שתורת רבינו מסייע לו בקריאת הקוויטלך.
חיבה והערצה יתירה היתה נודעת לו מאביו הק'. וכפי שמסופר שפעם אחת יצא הרבי אל החסידים שנדחקו אצל פתח חדרו להיכנס אליו ואמר: "מה לכם להידחק פה, הלא גם אצל מאטיל'ע שלי תוכלו להיוושע…".
אירע פעם ומאן דהוא נכנס וביקש מהמהרי"ד ברכה שיזכה לבנים טובים יראי השם, הצביע הרבי על בנו זה ואמר: "לא בנקל זכיתי לבנים כאלו, מדי יום ביומו נותן אני ח"י רייניש לקופת רבי מאיר בעל הנס, בכדי שבני יגדלו תלמידי חכמים ויראי השם".
בצעירותו יצא שמו לגאון עולם הבקי בכל מכמני התורה, פה מפיק מרגליות בחריפות ובסברה ישרה. עובד השי"ת בסילודין.
נשא לאשה את הרבנית הצדקנית מרת שבע בת הרה"ק רבי משה אהרן מקוברין זי"ע, ונשאר לדור בבעלזא על שולחן אביו. הרבנית ובתם מרת רבקה מרים נעקדו על קידוש השם, הי"ד
לאחר הסתלקות אביו זי"ע התמנה לכהן פאר כרבה של בילגורייא. שם יסד ישיבה ותלמוד תורה לחינוך צעירי הצאן בדרכי התורה היראה וחסידות.
אחר פטירתו אמר אחיו האדמו"ר מבעלזא זי"ע, הוא הקים תלמוד תורה בבילגורייא, שפניהם של התלמידים האירו.
בעת המלחמה נקרא ע"י אחיו כ"ק מרן אדמו"ר מהר"א זי"ע לבוא אליו לפרעמישלאן, ומני אז לא משה ידו מתוך ידי אחיו, ויחד עימו ניצלו בחסדי שמים ועלו לא"י בד' שבט תש"ד.
בו' ניסן תש"ז ערב שבת הגדול נשא את הרבנית הצדקנית מרם מרים תליט"א בת הגה"צ רבי צבי גליק הי"ד משעגעשוואר חתן הגה"ק רבי יעקב יחזקיהו גרינוואלד מחוסט.
הרבי מבילגוריי, כמו אחיו הרבי, לא הסתפק בידיעות המבוססות שקיבל משרידי השואה על מות הקדושים של אשת נעוריו, ונזקק עובר לנשואיו בזיוו"ש ל"היתר מאה רבנים" שכתבו וחתמו חכמי התורה והיראה בירושלים ובשאר ארצות.
בחסדי שמים נולד לו בנו יחידו הלא הוא כ"ק מרן האדמו"ר מבעלזא שליט"א, ובגודל ההודאה להשי"ת שהותיר נצר יחיד לשרשרת הזהב, שימש האדמו"ר רבי אהרן מבעלזא כסנדק לרך הנולד. היה זו הפעם היחידה שרבי אהרן שימש כסנדק בא"י.
כאשר הקים המהר"ם מבילגורייא מחדש את ביתו בזיוו"ש, הביע המהר"א את משאלתו שיגורו בקירבת מקום אליו באמרו: "חלילה ער זאל מיך פערלאזען, ער איז מיין רעכטע האנד, און ס'איז נישט מעגליך כ'זאל זיין אן איהם אפילו איין רגע" (חלילה לו שיעזוב אותי, הלא הוא יד ימיני, ואי אפשר שאוותר בלעדיו אפילו שעה קלה).
התפרסם בארץ כמנהיג דגול ודרשן נפלא ביותר. כל מאורע ומעמד בארץ, היה הרבי מבילגורייא מהנואמים הראשיים, ודרשותיו הקסימו כל שומע, וריגשו כל נוכח.
כל פליטי המלחמה ונשברי לב מצאו ברבי מבילגורייא כתובת של אב רחום, צדיק וחנון, אשר בצדקתו ובקדושתו, השפיע על כל מי שבא בסביבתו. ישועות רבות נזקפו לברכותיו ולתפילותיו.
בחצי השנה האחרונה שלו חלה הרבי מבילגורייא במחלה קשה ומרה, בחודשים אלו שהה באירופה במצוות אחיו, שם נשא דרשות חיזוק לפליטי המלחמה. בראש השנה האחרון לימי חייו שהה ברומא, לאחר שלא הספיק לחזור ארצה.
ביום כ"ה מר חשון תש"י עלתה נשמתו הטהורה למרומים. יום קודם להסתלקותו בא אחיו הרבי מבעלזא לבקרו בבית החולים, ולפני שנפרד ביקש הרבי מבילגורייא מאחיו שיברכהו שבנו הילד יגדל בתורה ויראת שמים.
בהוראת אחיו הרבי מבעלזא נטמן בהלוויה ענקית בבית החיים העתיק בטבריה, על יד ציוני תלמידי הבעש"ט הק' זי"ע.
במלחמת סיני שלח האדמו"ר רבי אהרן מבעלזא מנין חסידים שיסעו לטבריה ויתפללו על ציון אחיו, למען כלל ישראל.
הערב בשעה 10 יערוך כ"ק האדמו"ר מבעלזא שליט"א את שולחנו הטהור לרגל ההילולא בהיכל הגרויסע שטוב בבנין מרכז העולמי של חסידי בעלזא בירושלים. בטיש ייערך סיום הש"ס, והרבי ישא דברות קודש ממשנת אביו הק' זצ"ל.
מדי שנה עולים אלפי חסידי בעלזא לצינו הק' בטבריה בראשת האדמו"ר שליט"א, שם אומרים את פרקי התהלים כנהוג, והרבי אומר ד"ת ומקבל קוויטלאך.
בחצר בית החיים מוצב אוהל ענק ובו ארוחות ועוגות לאלפי החסידים, אשר באים מכל הארץ, להשתטח על הציון הק' להעתיר בדבר ישועה ורחמים.
שלא להכשיל יהודי
סיפר העסקן הרב מרדכי וועבער שליט"א שזכה לשמש את האדמו"ר רבי אהרן מבעלזא: הרבי זצ"ל סיפר לי פעם אודות התמנותו של אחיו רבי מרדכי לרב בבילגורייא. היה זה כשהרבי מהר"א שהה בקיץ בדירה שכורה במושבה הגרמנית, והיה שם חדר עם כלי כסף והם לא היו סגורים ושמורים.
אמר לי מרן: כלי כסף צריכים לסגור ולשמור, כשי שלא להכשיל חלילה יהודי בגניבה, ואן אומרים בפייס לחג השבועות: "אם תשמור הון מלגנוב — לא תגנוב". ואז סיפר לי את הסיפור הבא: אב"ד בילגורייא נתמנה כרב לאחר הסתלקות מרן מהרי"א, אבל דיברו אודות מינוי זה קודם הסתלקותו. סיבת העיכוב היתה משום שבילגורייא היתה שייכת לפולין ומשפחת מרן השתייכה לגאליציה וראש העיר לא הסכים לאשר את מינויו של הרב החדש. בסופו של דיון האם לנסוע או לא, החליטו לנסוע לשבת ההכתרה ומרן נסע עמו.
כשהגיעו לבילגורייא נעשה רעש ופרסום רב, כי הרי לאו בכל יומא מגיע הבעלזער רב לבילגורייא. במוצאי שבת קודש הודיע ראש העיר שהוא רוצה לבוא לביקור. אולם חשבו שראש העיר כוס על שערכו את ההכתרה ללא אישורו, ומי יודע מה יבקש לעולל בגין כך. ברם, משבא ראש העיר סיפר למרן על היחס המיוחד שיש לו לבעלזא. זקנו של ראש העיר היה ראש המשטרה בבעלזא, בימי חייו של כ"ק מרן השר שלום זי"ע, ובאותה תקופה היתה גניבה בביתו של מרן השר שלום, והמשטרה שחיפשה אחר הגנב הצליחה ללכדו ונמצא שאותו גנב היה מזרע ישראל.
כששמע מרן השר שלום שנתפס הגנב והוא יהודי, פנה לראש המשטרה ותבע במפגיע את שחרורו. ראש המשטרה סירב לשמוע על כך ועמד על דעתו שגנב חייב לעמוד לכס המשפט, ולמותר לציין שבימים ההם מסוגלים היו לקיים בו "סוף גנב ל…" אזי אמר לו השר שלום: אם תשחררו ותשלחנו חפשי, הריני מבטיח לך דורי דורות של גדולה. והנה אני נכדו של אותו ראש משטרה — סיים ראש העיר — וכמובן שאני רוחש כבוד מיוחד לבית בעלזא.
בעיר בולגרייא היה כהן אחד שלא יכל לעמוד בנסיון והתחתן עם גרושה, וכמה שהזהירו רב העיר הגה"ק מבילגורייא זי"ע העלה חרס בידו ונשאר הלה עומד במריו, ויהי כאשר הגיע החג, והמנהג בחו"ל שאז עולים הכהנים לשאת כפיהם בתפילת מוסף, רצה גם כהן זה לעלות לדוכן, ונעשה רעש בביהמ"ד היתכן כהן שעבר על פסולי חיתון יעלה לדוכן? אולם הכהן שהיה עז פנים עמד בשלו שרוצה גם כן לעלות לדוכן.
או אז קם רב העיר והכריז שאסור לבייש אדם מישראל ועל כן לא יעלו הכהנים כלל לדוכן, והתכוין שכאשר יראה הכהן שבגללו אין עולים לדוכן יעשה חשבון הנפש ויפרד מאיסור חיתון זה, אולם הדבר לא נגע ללבו של הכהן ובחג הראשון והשני לא עשה אצלו שום רושם, אולם כעבור כמה חגים עשה חשבון לעצמו שבגללו כבר לא עולים לדוכן במשך כמה חגים וחזר בתשובה שלמה ונפרד מאיסורו, כאשר הגיע החג הבא הכריז הגה"ק מבילגורייא, היות והיהודי עשה דבר כזה שחזר בתשובה שלמה לאות זה לא יעלה אף כהן לדוכן רק כהן זה, כאשר הגיע הדבר לבעלזא אל אחיו מרן מהר"א זי"ע הפליא מאוד את הדבר איך שרב העיר עשה בחכמה שהכהן יחזור בתשובה, וביותר הפליא את הדבר השני שהורה שבחג הבא רק הוא יעלה לדוכן.
