המוסד לביטוח לאומי - ביטוח לאומי ויתר על מאות מיליוני שקלים
המוסד לביטוח לאומי (צילום: יונתן זינדל - פלאש 90)
אאא

באחד הדו"חות החמורים ביותר שנכתבו בשנים האחרונות על ידי מבקר המדינה על הביטוח הלאומי, מוצא המבקר התנהלות קשה של הביטוח הלאומי, שלא רק שעלתה לקופת המוסד מאות מיליוני שקלים ששייכים לציבור ונותרו לנצח בקופת חברות הביטוח, אלא שהמבקר גם מעלה חשש לעבירות משמעת של היועץ המשפטי של המוסד עו"ד עמוס רוזנצויג. לפי המבקר, עולה חשש שרוזנצויג פעל בניגוד עניינים, כי במקביל למשא ומתן שניהל מול שלמה אליהו על סילוק החוב של חברת אליהו ביטוח, הוא גם שמר על היכרות עם אליהו ובנו עופר והזמין אותם לחתונת בנו.

דו"ח המבקר מתייחס לנושא שנחשף לראשונה ב"כלכליסט" לפני שנתיים, במסגרתו התברר כי הביטוח הלאומי חתם על הסכם חדש עם חברות הביטוח, בו הן מקבלות הנחות של עד 40% מהחובות שלהן לקופת המוסד, בתמורה לכך שלא יערערו לבית המשפט על כל הסכום, ובמקרים רבים החברות כלל לא מדווחות לביטוח הלאומי בצורה מסודרת, כך שלא נוצר כלל חוב.

הסיפור כולו סובב סביב מקרים שנקראים שיבוב, בהם הביטוח הלאומי יכול לתבוע חברות ביטוח עבור כספים ששילם הביטוח הלאומי לזכאים במקום החברות. זה נושא שנשמע על פניו טכני מאוד, אך הוא מרכזי בעבודת הביטוח הלאומי, בשל סדרי הגודל הכספיים שמעורבים בו. המקרה הקלאסי של שיבוב הוא כאשר מישהו נפגע בתאונת דרכים והביטוח הלאומי משלם לו גמלה כלשהי במקום חברת הביטוח, כדי להקל על הליכי קבלת הפיצוי, והביטוח הלאומי אמור לתבוע את חברת הביטוח במקום הנפגע. בשנת 2015 לבדה גבה הביטוח הלאומי מחברות הביטוח 551 מיליון שקל על שיבוב ולפי המבקר, לאורך השנים העבודה הלקויה של הביטוח הלאומי על תיקי השיבוב השאירה בקופת החברות מאות מיליוני שקלים.

הסכם בעייתי מול חברות הביטוח

ההנחות מתקבלות בעקבות הסכמים שחתם הביטוח הלאומי עם חברות הביטוח השונות החל מ-2013 ונועד בסופו של דבר להגדיל משמעותית את הכספים שמקבל המוסד. עם זאת, למרות ההסכם החדש שהביטוח הלאומי התהדר בו, גם הוא מודה כי חברות הביטוח עדיין לא משלמות כמו שנדרש. מנתונים שמסר הביטוח הלאומי למבקר עולה שבשנה שעברה שילמו חברות הביטוח רק 78% מהסכום שהן היו אמורות לשלם על פי ההסכם. בביטוח הלאומי מסרו למבקר כי מאז 2013 מספר התיקים שטופל עלה ב-75%.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

מבקר המדינה מוצא מגוון שלם של בעיות עם ההסכם. לא רק שעבודת המטה שנעשתה לקראת המשא ומתן מול חברות הביטוח הייתה לקויה וחסרה מאוד, אלא שגם כאשר ההסכם הסופי הובא על ידי עו"ד רוזנצויג לאישור מינהלת המוסד בסוף שנת 2013, זה נעשה ללא חשיפה מלאה של כל ההתנגדויות בתוך הביטוח הלאומי למתן ההנחות. המבקר כותב עוד שחברי המינהלה לא ביקשו לבחון את הכדאיות הכלכלית של הסכם החדש, לדוגמה אל מול מצב שבו לא מספקים שום הנחה לחברות הביטוח ובמקרה של אי הסכמה -המוסד יתבע אותה בבית המשפט.

הביטוח הלאומי ויתר ללא כל תמורה על הזכות שלו לגבות כספים מאליהו

כל זה מתגמד לעומת מה שהמבקר מצא כאשר בדק בצורה ספציפית את ההסכם שחתם הביטוח הלאומי עם חברת הביטוח אליהו לאחר שזו רכשה ב-2012 את מגדל. המבקר כתוב כי בעל השליטה באליהו, שלמה אליהו, פנה אל רוזנצויג כדי להסדיר את ההתחייבויות של חברת הביטוח אליהו לביטוח הלאומי בנושא השיבוב, שכן היא הפסיקה להנפיק פוליסות חדשות והעבירה תיקים קיימים לחברות ביטוח אחרות. רוזנצויג יכול היה לבחור או להתנהל מול אליהו כמו שהוא מתנהל מול חברות הביטוח האחרות או לחתום על הסכם מיוחד מול אליהו, ורוזנצויג בחר באופציה השנייה. ב-2014 חתם רוזנצויג על הסכם בו נקבע כי אליהו תשלם 61.5 מיליון שקל וכך תסיים את כל ההתחייבויות שלה לביטוח הלאומי. ההסכם אמנם קיבל את אישורו של מנכ"ל המוסד, שלמה מור יוסף ושל החשב דאז של הביטוח הלאומי, אך המבקר מותח על ההסכם ביקורת קשה עד כדי שימוש במושגים כמו חשש לניגוד עניינים והתנהלות לקויה, ונוקב בביקורת קשה גם כלפי מור יוסף והחשב שלא שמו לב לבעיות השונות בהסכם הזה, כולל הפרה של הוראות של מור יוסף עצמו נתן לרוזנצויג.

אחת הבעיות שהמבקר מוצא בהסכם היא שהביטוח הלאומי ויתר בו על כספים שמגיעים לו, שרק החלק בהם המתייחס לתאונות דרכים הוערך על ידי המוסד בכ-98.5 מיליון שקל. כלומר לא רק שהביטוח הלאומי ויתר על כ-37 מיליון שקל (הסכום שמוערך פחות הסכום עליו הסוכם בפועל), אלא שמדובר על הערכה חלקית בלבד ללא שנעשתה עבודה יסודית בנושא. בדיקת המבקר מגלה כי גם אותם 98 מיליון שקל הם כנראה סכום חלקי בלבד, ועבודה מסודרת יותר של המוסד היתה מגלה חבות גדולה עוד יותר של אליהו לביטוח הלאומי, שמבקר המדינה מעריך בלפחות 35 מיליון שקל. למעשה, בביטוח הלאומי אפילו לא טרחו לפנות לאליהו ולבקש את התיקים הרלבנטיים כדי להצליב עם התיקים שקיימים במוסד וכך להבין את סדר הגודל של החוב אותו צריך לסלק. המבקר אומר כי המשמעות היא שהביטוח הלאומי ויתר ללא כל תמורה על הזכות שלו לגבות כספים מאליהו. מנגד, בביטוח הלאומי אמרו כי ההסכם מול אליהו חסך התדיינות פרטית על כל תיק ותיק שהיה מצריך משאבים כלכליים רבים ומשאבי כח אדם.

המבקר לא חוסך במילים ומכנה את פעולותיו של רוזנצויג בטיפול בתיק אליהן כ"הפרות חוזרות ונשנות של כללי מנהל תקין המהוות כשל מקצועי ומחדל ניהולי". כך, למרות הוראה מפורשת של מור יוסף, רוזנצויג לא שיתף את החשב דאז של המוסד בפגישות עם אליהו, בהן דנו על אופן חישוב גובה הסכום שתשלם אליהו לביטוח הלאומי, לא כיתב אותו בהתכתבויות עם אליהו ואנשיו. רוזנצויג אף לא פעל כדי להחריג מההסכם תיקים בהם החבות העתידית של אליהו לביטוח הלאומי לא ידועה במדויק, אך גבוהה ולא התייעץ עם מומחים לשיבוב במוסד.

בסופו של דבר, קובע המבקר, כאשר הציג רוזנצויג את המלצתו להנהלת המוסד הוא עשה זאת "באופן חלקי בלבד. הוא לא תיעד כנדרש את כל המגעים עם חברת אליהו ולא הציג נושאים מהותיים. אשר לנושאים שהציג, הוא עשה זאת באופן מעורפל ומטעה", עד כדי כך שהוא כתב כי לצורך גיבוש העמדה הוא ניהל ישיבות בהשתתפות חשב המוסד למרות שהחשב לא שותף בהערכת השווי ובגיבוש ההסכם עם אליהו. הצוות שכן השתתף, לא היה ער להחלטה לוותר ללא תמורה על התיקים שלא נכללו בהערכת שווי החוב של אליהו לביטוח הלאומי.

ממצאי המבקר עד כה יכלו להישאר בגדר עוד דוגמה להתנהלות לקויה, אלא שכאן מתחיל להיות מעניין במיוחד. רוזנצויג ואליהו לא הכירו בביטוח הלאומי, אלא עוד הרבה לפני כן כאשר רוזנצויג היה היועץ המשפטי של בנק אגוד בשנים 1994-2005 ואליהו ובנו עופר היו בעלי מניות בבנק. עד כדי כך ההיכרות היתה קרובה, שרוזנצויג הזמין את אליהו ובנו לחתונת בנו של רוזנצויג ביוני 2014, כלומר בזמן שרוזנצויג מנהל משא ומתן מול אליהו על חתימת הסכם סילוק החוב. לטענת רוזנצויג, הוא הזמין את אליהו מתוך כבוד אליו ולא כי הוא ידיד המשפחה, והוסיף כי "משפחתו של אליהו ליוותה אותו בהקמת משפחתו בתקופה הארוכה שבה עבד בבנק אגוד ולכן ראה לנכון להזמינה לחתונת בנו".

באוקטובר 2015 רוזנצויג מסר למבקר המדינה כי אמנם הזמין את עופר אליהו לחתונה והוא אכן הגיע, אבל שלמה אליהו עצמו אמנם נכלל ברשימת המוזמנים אך בפועל "לא הוזמן לאירוע ככל שיכולתי לשחזר" בינואר 2016 ניסח זאת כ"ייתכן, אם כי אינני בטוח, כי הזמנתי גם את שלמה אליהו". רוזנצויג אף טען בפני המבקר שההיכרות בין השניים היא על בסיס מקצועי בלבד. עם זאת, במשרד מבקר המדינה שמו את ידם על סידור הישיבה לחתונה עם תאריך של שבוע לפני מועד האירוע, בו מופיע סידור הישיבה של שלמה אליהו ובנו. לדברי מור יוסף, רוזנצויג לא חשף בפניו באופן מפורש כי יש לו היכרות מיוחדת על אליהו ובנו. בנוסף, המבקר מצא כי רוזנצויג התערב באופן ישיר במכרז לחלוקת תיקי שיבוב בין משרדי עו"ד חיצוניים, למרות היכרות שלו עם אחד המשרדים.

לשאלת "כלכליסט" אומר המבקר כי הוא מסר את חומרי הבדיקה ליועץ המשפטי לממשלה, הממונה מקצועית על רוזנצויג, על מנת שזה יבדוק את החשש לעבירות משמעת: "משרד מבקר המדינה העביר את הדו"ח 'טיפול המוסד לביטוח לאומי בתביעות נגד צד שלישי (שיבוב)' ליועץ המשפטי לממשלה לפי סעיף 14(ג) לחוק מבקר המדינה. זאת בשל חשש לביצוע עבירות משמעת על ידי היועץ המשפטי של המוסד לביטוח לאומי, עו"ד עמוס רוזנצוייג. במכתב ליועץ המשפטי לממשלה נכתב בין השאר כי 'ממכלול הנסיבות לעיל, המפורטות בדוח, עולה חשש, לכל הפחות, לביצוען של עבירות משמעת'".

בנוסף, המבקר מצא כי הביטוח הלאומי לא פעל במשך שנים רבות כדי לאתר עוד תיקים שיש לו בהם זכות שיבוב ולגבות את הכסף שמגיע לו מחברות הביטוח. אמנם בביטוח הלאומי החלו לאחרונה בתהליכים לשיפור הטיפול בתיקי השיבוב, אבל המבקר מעיר כי מדובר רק בתביעות שוטפות ולא תיקים שהטיפול בהם הסתיים מבלי לדעת אם אפשר להחיל עליהם שיבוב, ולדברי המבקר יש תיקים רבים עם פוטנציאל כזה.

תגובת הביטוח הלאומי: "המוסד לביטוח לאומי מקבל את ההערות של מבקר המדינה, ופועל לתיקון הליקויים.

בעניין הביקורת האישית על היועץ המשפטי של הביטוח הלאומי, אנו ממתינים להתייחסותו של היועץ המשפטי לממשלה, ונפעל בהתאם".