כמה כיף לדמיין: איך נכניס צבע חדש לבית?

עד שבעלך יצבע את הבית כדאי לבדוק סוגי צבעים. ישנם עשרות טמבורים וחנויות, בדקו מחירים, זכרו מספרי צבע ואולי היום הנכסף בסוף יגיע (עיצוב פנים)

מיכל ולקין | כיכר השבת |
אילוסטרציה (צילום: שאטרסטוק)

מנדי אמר שמחר הוא צובע את הבית ויהי מה. אני אמרתי למנדי מה באמת? ומנדי אמר לי "אל תראי אותי ככה, אני בן אדם של עבודה, שמתלכלך, שמזיע, ביום אחד אני צובע לך את כל הבית כולל דלתות"

אבל מנדי אני רוצה כל חדר בצבע אחר.

"קטן עלי, אביגיל, אני כשהייתי בישיבה, הר"מ, פרויכטפאנגר, ביקש שאצבע לו את הבית. ביום אחד דודי ואני צבענו, מאז עשיתי עבודות לכל הצוות ואל תחשבי שבגלל זה הפסקתי ללמוד כן,, הייתי אחד הבחורים הטובים ביותר בשיעור, אמנם עם צבע על הידיים אבל ידיים זהב"

את כל זה מנדי אמר לפני שלוש שנים, שלוש שנים!!!

פעם בחודש אני צועקת לו מהמטבח, מנדי, אמרת שתצבע את הבית ומנדי אומר כן כן מחר יהודית, מחר זה קורה!

בינתיים עד שמנדי יצבע את הבית אני בדקתי סוגים של צבעים, מניפות של צבעים, ראיתי עשרות טמבורים וחנויות של מברשות למיניהם. זכרתי מחירים, זכרתי מספרי צבע בעל פה, שמות מוזרים של צבעים. הכול.

הבעיה הגדולה הייתה שבכל עונה המודה של הגוונים משתנה. מודה זו מילה שכבר לא במודה בכלל אבל לפני שלוש שנים היא לגמרי הייתה במודה. אם בזמנו הצבע הכי IN היה באטרפליי פיץ, הרי לאחר תקופה דיי קצרה הכריזו על הצבע מורנינג פריז לצבע המוביל את צבעי חורף 2018 . ובשלהי חודש אדר ב' כשבחוץ מלבלבת פריחה, הוכתר הצבע דאסטי אורנג' למנהיג גווני האביב.

פעם אחת כבר קניתי צבע ומנדי הבטיח שלמחרת הוא יתחיל עם חדר הילדים, אמרתי לו שאולי לא כדאי שישאף גבוה כל כך, אולי עדיף שיתחיל בשירותים כי פחות קיר. מנדי היה מזועזע מחוסר האמון שנתתי בו. הרגשתי רע והלכתי לחדר להרגיע את עצמי על ידי נפנוף במניפת הצבעים על פניי.

שמעתי את מנדי מביא סולם לחדר הילדים וסוחב את הצבע שקניתי, וורוד בייבי או בשמו האורגינלי: בייבי דייפר, והופ הטלפון צלצל ומנדי יצא. ובשבועיים הבאים היו סולם וצבע בחדר הילדים. הילדה שלי שאלה אם אפשר להשתמש בצבע כי זה עומד להתייבש והסכמתי והיא ואחותה הגדולה צבעו קיר ורצפה וחצי ארון ודייפר של האגיס.

האמת שאני לא בן אדם שרוצה שצבע יעמוד ביני לבין מנדי שלי. אז אני לא כועסת בכלל אבל אני כבר לא קונה צבע ולא קונה לוקשים.

לפעמים אני שוכבת לי במיטה ומדמיינת כל חדר בצבע אחר. תדעו לכם שאני מאוד אמיצה בדמיונות שלי. פעם אחת דמיינתי את המטבח בצבע שחור, כי תכלס זה פרקטי ושחור זה אופנתי ומרזה ואולי ככה לא אצטרך לעשות דיאטה.

בפעם אחרת דמיינתי שאת הקיר בסלון אצבע פסים שחור לבן כמו זברה ובפינות אני אשים עציצים מטפסים וכך ייצא לי החשק לנסוע לסוואנה באפריקה. כי, לא נעים לומר, אבל אנחנו לא מצליחים לחסוך. על אף שמנדי מתכנן להיות צבעי והוא משוכנע שכל עם ישראל יעמדו אצלו בתור.

מנדי הציע שאולי נעשה צבע מסוג שפריץ על הקירות בסלון, התזה כזו, כי זה מאוד שיקי. אמרתי למנדי שהיום זה ממש שוקי ואין מצב. מנדי לא מגיב אבל אני רואה עליו שהוא ממש מבואס אבל לזה אני מסוגלת להסכים. אם אחותי עדנה מגיעה אלי הביתה ורואה התזה כזאת, הלך עלי, היא מתקשרת לאימא שלי, אימא שלי לחברה הכי טובה שלה ריקי גבות וריקי גבות מתקשרת לאחותה התאומה איילי גבות וכווולן צוחקות עלי. בושות. לא יקרה.

כרגע הבית לא צבוע, יש בזה חן מסוים. כמו קמטים על פנים שמראים לך מה הבן אדם עבר, כך הקירות שלנו ספוגים בזיכרונות של בית.

אז מנדי, נכון שהבטחת שתצבע את הבית אבל בסך הכל נעים לנו כאן, בוא שב לידי בספה ונסתכל קצת במניפה.

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר