שישי בבוקר. הטלפון של הרב ראובן גשייד מצלצל. מעברו השני של הקו נשמע קולה של נערה. היא אמורה לשהות בשבת במרכז הרפואי שיבא, ליד חברתה, המתמודדת עם מחלה קשה. בקשתה לקבל מקום לינה ב'בית הילד'. "אמרנו לה שכל מקומות הלינה כבר נתפסו", משחזר הרב גשייד, מייסד ארגון 'רחשי לב'.
"למשמע תשובתי פרצה הנערה בבכי והתחננה ממש שנעזור לה", הוא מוסיף ומספר. "החלטתי לעשות דבר לא מקובל. פניתי לאישה, שבתה מאושפזת בשיבא ושקיבלה מאיתנו חדר, ושאלתי אם הנערה תוכל ללון עימה בחדרה. האישה רצתה להיות לבדה, בשל המצב הנפשי שבו הייתה שרויה בעקבות מצבה הקשה של בתה. לבסוף התרצתה".
נפגשו בשמחות
חלף זמן לא רב והרב גשייד מקבל שיחת טלפון מאותה אישה. "אני רוצה להזמין אותך למסיבת קישורי התנאים של בננו", אמרה. הרב גשייד איחל לה מזל טוב והתעניין מי הכלה. האישה השיבה: "הנערה ששלחת ללון בחדר שלי"...
סיפרה האישה: "היא הייתה מקסימה, ובזכותה הייתה לנו שבת מדהימה. חשבתי שהיא יכולה להיות כלה מושלמת לבננו. אחר השבת ביקשתי משדכנית שתציע למשפחת הנערה את השידוך, וברוך השם זכינו עכשיו לברך על המוגמר. הדבר המרגש הוא, שבמוצאי שבת, הנערה השאירה לי מכתב, בטרם עזבה את החדר, ובו כתבה שהיה לה כיף במחיצתי וסיימה במילים 'הלוואי שניפגש בשמחות'. והנה, יש לנו שמחה גדולה".
"להוציא את הילד מהמחלה"
לפני עשרים וחמש שנים הקים הרב גשייד (62), תושב אשדוד וחסיד גור, את 'רחשי לב', ארגון ששם לו למטרה להקל על ילדים המאושפזים במחלקות האונקולוגיות ועל בני משפחותיהם. "תפקידו של הרופא להוציא את המחלה מהילד, והמשימה שלנו להוציא את הילד מהמחלה. זה המוטו שלנו", הוא אומר.
סביב זה נע ציר הפעילות. "אנחנו פועלים עם הילדים הנלחמים על חייהם, ומנסים להסיח את דעתם מהכאב, להשכיח את ריח התרופות והמחטים – והעיקר שישמרו על המורל", מסביר הרב גשייד. "אנחנו מארגנים גם נופָשים לילדים ובני משפחותיהם, אירועים, טיולים וליווי אישי למשפחות. אחד ממיזמי הדגל הוא קומפלקס האירוח".
חופה בין הטיפולים
מורשת החסד כבר עוברת גם לדור הבא: בנו, ר' שימי, משמש כיום יד ימינו של אביו ומנהל את הארגון. כל יום מביא עימו עוד סיפורים מרגשים. "לפני כמה שנים נסעתי עם בני במכונית והטלפון צלצל. האיש מעברו השני של הקו סיפר שהוא חולה במחלה הקשה, והיום נערכת חתונת בתו. תאריך החתונה נקבע על-פי תכנית הטיפולים שלו, כדי שיוכל להשתתף בה. אבל הבוקר חלה התפתחות במצבו שמאלצת אותו להישאר באשפוז. בתוך שעה וחצי דאגנו לכל הדרוש כדי לערוך חופה ב'בית הילד', עם 'חדר ייחוד' לחתן ולכלה. הבאנו אנשי רפואה וחברים, והייתה שמחה אדירה. בחסדי השם מצבו של האיש השתפר, והוא מזמין אותנו מעת לעת לבריתות של הנכדים".
הרב גשייד מסיים: "חז"ל אמרו שגדולה הכנסת אורחים מהקבלת פני שכינה. כשאנחנו מסדרים מקום לינה לאורח – זו לא טובה בעבורו אלא בעבורנו".